HE2مقتطف من القصة
חביאל ותיבת האוצר
בבֹּקֶר נָעִים וַאֲבִיבִי הָלַךְ חַבִיאֵל לְטִיּוּל בַּיַּעַר שֶׁלְּיַד בֵּיתוֹ. לְפֶתַע הוּא מָצָא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ גָּדוֹל מַפַּת אוֹצָר ! הוּא פָּתַח בְּסַקְרָנוּת אֶת מַפַּת הָאוֹצָר וְרָאָה שֶׁהִיא מַדְרִיכָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ לָאוֹצָר שֶׁדֵּי קָרוֹב מֵאֵיפֹה שֶׁהוּא נִמְצָא.
הוּא הָלַךְ בְּעִקְבוֹת הַמַּפָּה וּמָצָא אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר. בַּהַתְחָלָה הוּא הִתְחִיל לַחְפֹּר עִם הַיָּדַיִם אַךְ הוּא לֹא הִצְלִיחַ. הוּא חִפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁאִתּוֹ אֶפְשָׁר לַחְפֹּר וּלְמַזָּלוֹ הוּא רָאָה אֶת חֲפִירָה מֻנָּח בַּצַּד.
הוּא הִתְחִיל לַחְפֹּר בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת וְלֹא הִתְיָאֵשׁ גַּם כְּשֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁאֵין שׁוּם אוֹצָר. לְפֶתַע הוּא רָאָה אֶת הֲתֵבַת הָאוֹצָר וְהוּא מְאוֹד הִתְרַגֵּשׁ וְשָׂמֵחַ. הוּא הוֹצִיא אֶת הַתֵּבָה וּפָתַח בְּסַקְרָנוּת אֶת הַתֵּבָה. הוּא גִּלָּה בְּתוֹךְ הַתֵּבָה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב מְהַמֶּמֶת וּמָלֵא יַהֲלוֹמִים. הוּא נוֹרָא שָׂמַח.
חַבִיאֵל הִגִּיעַ עִם הַתֵּבָה לְבֵיתוֹ וְהֶעֱנִיק בְּמַתָּנָה לְאִמוֹ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הזָהָב. אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הוּא מָכַר וְנִהְיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְעָזַר לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם כֶּסֶף. כֻּלָּם אָהֲבוּ אוֹתוֹ וְהוֹדוּ לוֹ.
חֲבִיאֵל לָמַד שֶׁגַּם אִם קָשֶׁה לֹא צָרִיךְ לְהִתְיָאֵשׁ וְגַם אִם נִרְאֶה שֶׁאֵין סִכּוּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְנַסּוֹת עַד שֶׁמַּצְלִיחִים.
גם אם קשה, לא להתייאש, בסוף מצליחים
לחץ לחידון בתנועות על הספר
לחידון







