גדעון ושלוש מאות הלוחמים

גדעון ושלוש מאות הלוחמים

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיקָה, חָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפַחַד גָּדוֹל. הַמִּדְיָנִים, עַם אוֹיֵב חָזָק, הָיוּ בָּאִים כָּל שָׁנָה וְגוֹנְבִים אֶת הַתְּבוּאָה וְאֶת הַמַּאֲכָל שֶׁלָּהֶם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְחַבְּאוּ בִּמְעָרוֹת וּבְמַחֲבוֹאִים, וְהֵם הִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים שֶׁיַּצִּיל אוֹתָם.

יוֹם אֶחָד, בָּחוּר צָעִיר בְּשֵׁם גִּדְעוֹן עָבַד בַּגַּת, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ דּוֹרְכִים עֲנָבִים לְיַיִן. הוּא דָּשׁ חִטִּים בַּסֵּתֶר, כִּי פָּחַד שֶׁהַמִּדְיָנִים יִמְצְאוּ אוֹתוֹ. פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ לְפָנָיו מַלְאָךְ ה' וְאָמַר: "ה' עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל!" גִּדְעוֹן הִשְׁתּוֹמֵם – הוּא לֹא הִרְגִּישׁ כְּמוֹ גִּבּוֹר בִּכְלָל!

אֲדוֹנִי," אָמַר גִּדְעוֹן בְּפַחַד, "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל? הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי הִיא הַכִּי חֲלָשָׁה בַּשֵּׁבֶט, וַאֲנִי הַצָּעִיר בְּבֵיתִי!" אֲבָל הַמַּלְאָךְ חִיֵּךְ אֵלָיו בְּרַחֲמִים וְאָמַר: "ה' יִהְיֶה עִמְּךָ, וְתַכֶּה אֶת הַמִּדְיָנִים כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד."

גִּדְעוֹן הֶאֱמִין בְּדִבְרֵי הַמַּלְאָךְ, וְהוּא קָרָא לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם. שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ אֵלָיו, מוּכָנִים לְקְרָב! גִּדְעוֹן שָׂמַח, אֲבָל אָז ה' אָמַר לוֹ דָּבָר מַפְתִּיעַ: "יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי לוֹחֲמִים. אִם תְּנַצְּחוּ בְּצָבָא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, תַּחְשְׁבוּ שֶׁנִּצַּחְתֶּם בְּכוֹחַ עַצְמְכֶם."

גִּדְעוֹן אָמַר לַחַיָּלִים: "מִי שֶׁמְּפַחֵד, יָכוֹל לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה." עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אֲנָשִׁים הָלְכוּ, וְנִשְׁאֲרוּ רַק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. אֲבָל ה' אָמַר: "עוֹד יוֹתֵר מִדַּי." הוּא הוֹרָה לְגִדְעוֹן לִבְדּוֹק אֵיךְ הַלּוֹחֲמִים שׁוֹתִים מַיִם מֵהַנַּחַל.

גִּדְעוֹן הוֹבִיל אֶת הַחַיָּלִים לַנַּחַל. רֹב הָאֲנָשִׁים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְשָׁתוּ יָשָׁר מֵהַמַּיִם. אֲבָל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשִׁים בִּלְבַד לִקְקוּ מַיִם מִכַּפּוֹת יְדֵיהֶם, וְעֵינֵיהֶן הָיוּ עֵרוֹת וּמַשְׁגִּיחוֹת סָבִיב. אֵלֶּה הָיוּ זְהִירִים וּמוּכָנִים תָּמִיד.

בַּלַּיְלָה, גִּדְעוֹן נָתַן לְכָל לוֹחֵם שׁוֹפָר, כַּד חֶרֶס וְלַפִּיד בּוֹעֵר. יוֹנָתָן, אֶחָד הַלּוֹחֲמִים הָאַמִּיצִים, שָׁאַל: "מַדּוּעַ אֵין לָנוּ חֲרָבוֹת?" גִּדְעוֹן חִיֵּךְ וְאָמַר: "ה' יִלָּחֵם בִּשְׁבִילֵנוּ. אַתֶּם רַק תַּעֲשׂוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר."

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַלּוֹחֲמִים הִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַמִּדְיָנִים. לְפִי הָאוֹת שֶׁל גִּדְעוֹן, כֻּלָּם שָׁבְרוּ אֶת הַכַּדִּים בְּבַת אַחַת! הַלַּפִּידִים בָּעֲרוּ בְּעוֹצְמָה, וְהֵם תָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וְצָעֲקוּ: "חֶרֶב לַה' וּלְגִדְעוֹן!"

הַמִּדְיָנִים הִתְעוֹרְרוּ בְּבֶהָלָה. הֵם רָאוּ אוֹרוֹת סָבִיב וְשָׁמְעוּ קוֹלוֹת מְפַחֲדִים, וְחָשְׁבוּ שֶׁצָּבָא עָצוּם תּוֹקֵף אוֹתָם. בְּבִלְבּוּל גָּדוֹל, הֵם הִתְחִילוּ לְהִלָּחֵם זֶה בָּזֶה בַּחֹשֶׁךְ! הַמִּדְיָנִים בָּרְחוּ בְּפַחַד רַב, וְלֹא חָזְרוּ לְהָצֵר לְיִשְׂרָאֵל שׁוּב.

גִּדְעוֹן וְיוֹנָתָן וְכָל הַלּוֹחֲמִים עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּפֶלֶא עַל הַנִּצָּחוֹן. הֵם לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ אֲפִלּוּ בְּחֶרֶב אַחַת! "רָאִיתֶם?" אָמַר גִּדְעוֹן בְּקוֹל נָרְגָּשׁ, "כְּשֶׁה' אִתָּנוּ, גַּם קְבוּצָה קְטַנָּה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים גְּדוֹלִים!"