HE15תצוגה מקדימה של הסיפור
לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?
רק אחת יודעת
מאת רעות גבע
ביום הראשון שלי בבית הספר הרגשתי קצת מוזר, כאילו אני עומדת ליפול על הרצפה ולהתעלף, אבל ניסיתי לא למשוך צומת לב אז עשיתי את עצמי כאילו לא מזיז לי בכלל שכל הילדים בבית הספר הזה מדתות אחרות, ורק אני יהודייה, ושכולם מדברים בשפות שבכלל לא ידעתי שקימות, ובאמת אף אחד לא שם לב אליי עד שהבנות מכיתה .ט.2. הגיעו ושאלו אותי איזה משהו ברוסית, אני נלחצתי וניסיתי להגיד להן באנגלית שאני חדשה פה ושאני לא מבינה רוסית, הן הסתכלו עליי במבט מוזר ומתנשא והלכו... הייתי על סף בכי, ואז התחיל הצלצול. רצתי בין הכיתות וחיפשתי את הכיתה שלי. הדבר הנורא מכל, שהכי פחדתי ממנו, קרה. הייתי חייבת ללכת למנהלת.
אסור ליקכב כאן
כשהגעתי לכניסה היו שם מלאה ילדים, אחד מהם שותה קפה, אחד לועס מסטיק ואחד בועטת באביר בלי סיבה. ואז שמעתי בקריזה של בית הספר את המנהלת אומרת "גיילי,גיילי,אני חוזרת שוב גיילי, גיילי היכנסי לחדר המנהלת בדחיפות" רצתי מהר מאוד לחדר המנהלת בזמן שכל בית הספר חוזר אחרי המנהלת בקול בוז.לקח לי שניה להגיע לחדר המנהלת כי ההיתי שם מבחוץ. אז כשניכנסתי ראיתי אותה מסתובבת על הכיסה המיסתובב שלה,
שאלתי בעדינות מה קרה והפנים שלה נראו רציניות, באותם הרגעים תהיתי לעצמי אם עשיתי משהו רע או שסתם רצתה לאחל לי הצלחה... ואז היא לחשה משהוא שלא הצלחתי להבין, וביקשתי מימנה שתגיד שוב, ואז היא אמרה באנגלית "אני צריך להגיד לך משהו, אני יהודיה." וירדה לי דימעה, וא המנהלת אמרה לי לשבת, ישבתי, ואז היא סיפרה לי שהיא ואימא שלי הכירו כשהיו קטנות, אבל לא, את זה היא לא אמרה באנגלית, את זה היא אמרה בעברית ובאותו הרגע שסימה לדבר, קמתי מהכיסא וחיבקתי אותה חיבוק ענקי ומתמשך, קיוויתי שהיא לא תכעס אליי, אבל איך שהיא הגיבה היה שונה לגמרי ממה שחשבתי, היא נתנה לי נשיקה על מצח,ואמרה לי בפנים רציניות, להיזהר ולא ליסמוך על אף אחד,
היא הסבירה לי איפה הכיתה שלי ואיפה הלוקר שלי, צעדתי לכיתה שלי בתחושת גאווה אבל לא להרבה זמן... כשנכנסתי המורה הציגה את עצמה וביקשה שאציג גם את עצמי, סירבתי בנימוס ושאלתי איפה לשבת, ומיד אחת הילדות בשם תמרה קפצה ממקומה והציעה לי לשבת לידה, הודיתי לה והתיישבתי, באמצה השיעור שמעתי ליחשושים וניסיתי להבין על מה מדובר, כולם לעגו לי חוץ משישיה אחת של ילדים, ואחד מהם הוא הילד הכי מקובל בכיתה, ואז הבנתי שהם לא רק לא לועגים לי הם גם מנסים להגן אליי.
