HE258–10תצוגה מקדימה של הסיפור
עשיריה 4 - סיפור על חיבור
ביום ראשון בבוקר נכנס אמיר לכיתה ב׳ בבית הספר בגבעתיים. הוא החזיק ילקוט כחול גדול, והביט ברצפה כאילו היא מפה סודית. נועה ישבה ליד החלון וציירה שמש במחברת. היא רצתה להגיד שלום, אבל התביישה, כי לפעמים מילים חדשות נתקעות כמו פקק בגרון.
המורה מיכל הניחה על השולחן רצועות נייר צבעוניות. היא אמרה שהיום כל אחד יכתוב משהו שהוא אוהב, ואז יחברו הכול לשרשרת אחת ארוכה. נועה כתבה: אני אוהבת לבנות בלגו. אמיר כתב לאט: אני אוהב לבנות חלליות מקרטון.
נועה קראה את הפתק של אמיר וחייכה. היא הציעה לחבר את הרצועות שלהם יחד, כי חללית מקרטון צריכה תחנת חלל מלגו. אמיר צחק בפעם הראשונה באותו יום. הם חיברו טבעת צהובה לטבעת ירוקה, ואז עוד אחת ועוד אחת, עד שהשרשרת הגיעה כמעט לדלת.
בהפסקה הם בנו מתחת לעץ חללית מקופסת קורנפלקס שמצאו בפינת היצירה. נועה הכינה כפתורים מטושים, ואמיר צייר חלון עגול לכדור הארץ. כשחזרו לכיתה, השרשרת הייתה תלויה מעל הלוח. אמיר כבר לא הביט ברצפה, ונועה כבר לא חיפשה מילים. הם הבינו שחיבור מתחיל בדבר קטן: שאלה, חיוך, או טבעת נייר אחת. ומאותו יום, בכיתה שלהם תמיד היה מקום לעוד טבעת.
