סיפור בתוך סיפור

סיפור בתוך סיפור

סיפור בתוך סיפור

המורה שולמית

אורי

עלמה

יואב

אוריאל

שיר

ליה

”זמן להוציא את האוכל” המורה אמרה. ”אההההההה” צרח אורי.”מה קרה?” שאלה המורה”.”מישהו שם לי עכבר בגבינה של הלחם” אמר אורי בבהלה. ”חה חה חה חה חה ...” שיר צחקה בקול מעליב. ”היי! זה לא יפה לצחוק עליו” אמרה עלמה. ”מי שעשה את זה שיבוא אלי עכשיו! ”אני עשיתי את זה” אמר יואב. ”יואב בוא אלי” המורה אמרה. ”מה?” שאל יואב. ”למה הגנבת לתוך הגבינה שלו עכבר צעצוע?” ”כי... כי...כי... כי חשבתי שזה יהיה מצחיק” ”זה בהחלט לא מצחיק ואתה יודע עוד משהו?” ”מה?” שאל יואב. אתה נתת לי רעיון לספר בשיעור חברות, ואתה צריך לבקש ממנו סליחה.” ”אוקי” אמר יואב והלך למצוא את אורי. דינג דונג! ”למה הפעמון של בית הספר כל כך חזק?” שאל אוריאל. בינתיים הלך יואב לחפש את אורי ששיחק בחבל בחצר עם עלמה. ”סליחה ששמתי לך עכבר צעצוע בגבינה של הלחם שלך, פשוט חשבתי שזה יהיה מצחיק” אמר יואב. ”זה בסדר, ואתה יודע משהו?” ”מה?” ”זה באמת היה קצת מצחיק חה חה חה...” ”רוצה לשחק איתנו בחבל?” ”בטח!” במשך ההפסקה הם שיחקו להם בכיף עד ש... דינג דונג! ”עוד הפעם הפעמון הזה!?” אוריאל אמר. וכולם חזרו לכיתות.

”הבאתי פופקורן לכולם!” הכריזה המורה. ”יששש!” ”ועכשיו כולם לשבת על הכיסאות לא משנה איפה.” ”עכשיו בשיעור חברות אנחנו נלמד על איך להכנס לנעליים של מישהו אחר.” ” ליה מה את עושה?” ”אני מנסה להכנס לנעל של אוריאל” ”לא התכוונתי להיכנס לנעליים עצמם התכוונתי לחשוב אם אתה הייתה או את היית, לדוגמה עלמה איך היית חושבת, בעצם לראות את הדברים מזווית של מישהו אחר.” הסבירה המורה. ”אההה הבנתי כי אני אפילו לא הצלחתי להכניס את כל הראש שלי.” ”אני אספר לכם סיפור מהילדות שלי.” גרתי בשוודיה עם אמא שלי בשליחות ואבא שלי נשאר לעבוד בצבא בישראל.” היה קשה כי אימי היתה צריכה לפרנס אותנו כדי לממן את בית ספר שלי ובשביל אוכל ומים ומקום ללון בו אמא נאלצה לעבוד עבודה נוספת אחרי העבודה בשגרירות . היא היתה חוצבת קרח כי שוודיה היא מדינה קרה ויורד המון שלג. זו עבודה מאוד קשה ולא היה לה אפשרות אלא לחצוב בשעות אחר הצהריים עד חמש בערב כך שלא ראיתי אותה הרבה.”

”תלמידים להוציא את האוכל” ”אבל המורה יש לי עכבר בגבינה של הלחם!” אמר

”תלמידים להוציא את האוכל” ”אבל המורה יש לי עכבר בגבינה של הלחם!” אמר

”והילדים בבית ספר לא היו כל כך נחמדים.” ”מה הם עשו לך?” שאלו הילדים. ”הילדים אהבו לעשות מתיחות.” ”כמו מה?” ”יום אחד ביום שני הלכתי לבית הספר והפעמון צלצל...” ”למה פעמונים תמיד מצלצלים?!” שאל אוריאל. ”כי זה מה שהם אמורים לעשות” ענתה עלמה. ”אז נכנסתי לכיתה והמורה אמרה להוציא את ארוחת העשר שלנו. הוצאתי את חבילת אוראו שלי ואז חברי לכיתה בשם יונתן צעק ”יש פה ינשוף ענקי!” אז מיהרתי להסתכל בחלון ולא ראיתי שום דבר רק יונים משעממות. ”לא משנה פספסת” אמר יונתן. ובזמן שזה קרה יעקב לקח את חבילת האוראו שלי החליף אותה עם אחת אחרת.” ”למה?” שאלו הילדים בסקרנות. ”מה שלא ידעתי שבחבילה של האוראו שלי במקום הקרם הטעים יש משחת שיניים” ”ומה עשית? שאל יואב. ”אני לא ידעתי שהחליפו את החבילה. בתמימותי לקחתי חופן עוגיות ביד. אכלתי עוגיה אחת והטעם היה קצת משונה וחשבתי שזה מהמשחת שיניים שלי מהבוקר אז אכלתי עוד אחת בעוד יונתן ויעקב צוחקים ואני חשבתי שזה היה יעקוב כי יש לו בדיחות ממש טובות. בעוגיה השלישית גיליתי שעשו לי מתיחה ורצתי בוכה הביתה.

”ביום שלמחרת הילדים בכיתה הביאו לי חבילת אוראו אמיתית בתור מתנת סליחה חמודה.” אז עכשיו אנחנו נכין קישוטי לבבות לקשט את הכיתה באהבה.” ”קדימה לעבודה!” הילדים השקיעו מאוד והכינו לבבות לקשט את הכיתה באהבה. נגמר בית הספר והילדים הלכו הביתה. ”אורי., רוצה ללכת לגינת המשחקים ביחד?” ”כן!” והם הלכו לגינת השעשועים ביחד.

סיפור על חברות

סיפור על חברות

סיפור על חברות