סיירת מרוץ הצבי

המהפכה הגדולה

ה

המהפכה הגדולה

מאת אליה בלגזל

זה קרה ביום שלישי אחר הצהריים. הייתה ילדה ששמה תמר שהיא בינתיים משחקת עם הבובה האהובה עליה. תמר בת 8 וחצי היא ממש אוהבת לאפות ולבשל. "תמרו'ש" קראה אמא של תמר. "את יכולה ללכת להביא קמח וחלב מהסופר? ואם את רוצה שנכין עוגה?" "בטח שאני רוצה" אני רצה להביא קמח וחלב מהסופר" אמרה תמר.

תמר הלכה לסופר וקנתה חלב וקמח

א

הלהקה הזאת מנגנת ממש יפה

איזה כיף אני יכין עוד מעט עוגה עם אמא!

בדרך חזור ראתה תמר עיתון זרוק על הרצפה

העיתון הזה נראה מעניין אני אקח אותו

ככנ

תמר הגיעה הביתה עם החלב והקמח שקנתה בסופר ועם עוד כמה דברים...

אמא קניתי בסופר חלב וקמח אני יכולה רגע להסתכל בעיתון שמצאתי?

כן, אני יסדר את הדברים.

תמר קראה את העיתון, קראה וקראה עד שהגיעה לעמוד האחרון שם היה רשום: "מבצע ענק לטסים לאמריקה" והיה שם כל מיני תמונות כל כך כיפיות ומהנות. כל זה עשה לתמר חשק לרצות גם לטוס לאמריקה.

אני באה אמא!

תמר, בואי אני מתחילה להכין את העוגה

בואי תמר אני מתחילה להכין את העוגה

מתכון לעוגת תותים 6 ביצים מופרדים 170 גרם סוכר 140 גרם קמח תופח כפית תמצית וניל חצי קילו תותים פרוסים 100 גרם סוכר קרם וניל אינסטנט וניל שמנת מתוקה כוס חלב

1. להשרות את התותים עם חצי כוס סוכר למשך לילה 2. חלבונים וסוכר לקצף יציב , לטרוף חלבונים , תמצית וניל ושמן , קפל את החלבונים לקצף , לקפל את הקמח לקצף. 3. חום בינוני בסביבות 30 דקות שהעוגה יוצאת מהתנור לצקת עליה את המיץ שנוצר משאריה של תותים באופן שווה 4.להקציף אינסטנט , שמנת , חלב , לקרם יציב , למרוח על העוגה , לקשט בתותים.

אמא ותמר הכינו את הבלילה והכניסו לתנור

אמא , צריך לשים את הבלילה בתבנית

אני באה

העוגה יצאה ממש טעימה!

תמר נזכרה בכתבה מהעיתון על אמריקה

אמא , אני יכולה לטוס לאמריקה?

לאמריקה❓❓❓

כן, לאמריקה

תמר ניסתה לשכנע את אמה ובסוף אמה אמרה "אני יחשוב על זה עם אבא" עברה שעה, תמר נזכרה מזה והזכירה לאמה, אמה אמרה: " השכנה נחמה טסה גם לאמריקה אני יכולה לשאול אותה אם את יכולה לטוס איתה כי זה נשמע לי מפחיד שתטוסי לבד". כעבור כמה רגעים תמר ואמה עלו לקומה אחת למעלה קומה 3 הם דפקו בדלת והדלת נפתחה נחמה הסתכלה על אמא של תמר היא הייתה נראית מבוהלת.

"מה קרה?" שאלה נחמה "הכול בסדר, לא קרה כלום" אמרה אמא של תמר "רק רציתי לשאול אותך אם זה יהיה בסדר שתמר תטוס איתך לאמריקה? אני יודעת שזה קצת מוזר שאני שואלת פשוט תמר מאוד משגעת אותי" "הכול בסדר" ענתה נחמה "תמר יכולה לטוס איתי אבל כמובן לא להיות איתי בבית שאני יגור באו אם יש לתמר מקום להיות אז היא יכולה לטוס איתי.

תמר ואימה ניסו לחשוב מה אפשר לעשות

אמא מה אפשר לעשות?

אני לא יודעת...

אבל קודם נעלה לבית. תודה נחמה!

יש לי רעיון!

נו , אמא מה היה הרעיון שלך?

דודה נעמה

לפני 12 שנה {סיפרה אמא של תמר לתמר} אני דודה נעמה וסבתא אפרת גרנו ביחד בבית אחד לפני שהתחתנו כי דוד איתמר ודודה שני התחתנו אז רק אני ודודה נעמה נשארנו.

ביום אחד דודה נעמה החליטה באיזה שהוא שלב שהיא רוצה לעבור לגור באמריקה , היא עברה את כול המבחנים ואת כל הבדיקות. היה לנו קשה כל כך כשהיא עזבה.

ועוד, המשיכה אמא של תמר. "אז דיברתי עם דודה נעמה והיא אמרה שבשמחה תבואי אליה.

ש

אמא, אני חושבת שאני מוכנה אני אלך לנחמה

היום זה היום שתמר טסה לאמריקה היא נפרדה מההורים שלה ב- 1,000 חיבוקים ו-1,000 נשיקות.

אני מוכנה נחמה

מעולה

נ

הרכבת לקחה אותם לשדה התעופה

בשעה 5:15 לפנות בוקר נחמה ותמר הגיעו לשדה התעופה, הם עברו את הבדיקות ועלו למטוס.

לאחר 13 שעות נחמה ותמר הגיעו לאמריקה, נחמה לקחה את תמר לבית של דודה נעמה

בואי תמר, עוד מעט מגיעים

ואוו איזה בית גדול

בואי תמר, זאת אני דודה נעמה

זה ביתי תמר, ברוכים הבאים

בואי אני יעשה לך סיור בבית

דודה הבית שלך ממש יפה, אני יכולה קצת לטיל בחוץ?

כן , ברור

ד

מה זה למה כולם עצובים ובוכים?

וכך היה, תמר ניסתה לשמח אנשים בכל הדרכים. היא סיפרה בדיחות, עשתה הצגות. היא מנסה להצחיק אותם. עו כמה שהיא יכולה אבל לא כולם שמחים עדיין. כשתמר משמחת אותם הם שמחים אבל כמה רגעים לאחר מכן נעלם להם החיוך מהפנים. תמר הלכה לבית של דודתה, היא נכנסה לתוכו. הלכה לדודתה ושאלה אותה: "דודה נעמה , איך זה יכול להיות שכל העיר כאן עצובה?" דודה ענתה לה: " פה כל העיר עצובה וכך זה יישאר, רק אם מישהו יצליח לשנות את זה, רק אם מישהו ישמח כאן את הסביבה".

תמר חשבה לעצמה ,"אני ישנה את העיר הזאת, אני אהיה כאן חודשיים וחצי וזה מספיק זמן בשביל לשנות את הסביבה. " "תמר כבר מאוחר" אמרה דודה נעמה, " את צריכה ללכת לישון רשמתי אותך לבית ספר מחר בעזרת השם תלכי לבית ספר החדש". יום למחרת בבוקר תמר קמה והתארגנה ללכת לבית ספר. היה הלכה לבית ספר ונכנסה לכיתה החדשה שלה {כיתה ד}.

למה לא שתיים?

אני לא מוכנה לזה!

בנות יקרות! באה אלינו לכיתה תלמידה חדשה

יש!!!!

שלום תמר! את יכולה לשבת איפה שנוח לך!

את מוזמנת לשבת ליעדי

תודה, אני ישב לידך.

המורה חנה הוציאה לי לשון

לאחר כמה דקות...

אני??? ממש לא!

טוב, חנה תצאי מהכיתה

אבל למה?

בהפסקה במגרש...

חנה מה קרה?

אני לא יודעת רינה התחילה להתנהג קצת מוזר...

רוצה לבוא אלי היום?

כן למה לא?!

איזה בית יפה יש לך!

זה לא הבית שלי.. אני בכלל באתי מישראל, אני לא מכאן אבל כל כך רציתי לגור באמריקה לחודשיים אז אני גרה אם דודה שלי.

באמת???

כן

שלום בנות!

רוצה שנלך לחדר שלי?

כן אני מאד רוצה!

שלום!

תמר אנחנו יכולות לצאת לבחוץ? אני מאוד אוהבת לטפס על עצים אני יכולה ללמד אותך!

כן

אז בואי נלך

הנה תראי, ככה מטפסים...

י

זה ביתי תמר!

יום למחרת בביתה של חנה...

תמר סיפרה לחנה על זה שכולם עצובים ושהיא רוצה להתחיל לשמח קצת. חנה אמרה לה שהיא בשמחה תעזור לה לשמח אנשים. הם יצאו לבחוץ והתחילו לשמח כל מיני אנשים. אבל עדיין לא כולם שמחים. הם חזרו לביתה של חנה ניסו לחשוב מה לעשות חשבו וחשבו וחשבו עד שלפתע שמעו את אמא של חנה אומרת: "חנה עוד 3 שעות באים אלינו האורחים! רוצה להכין עוגה?"

חנה ידעה שתמר אוהבת מאוד לאפות ולבשל אז אמרה לאמה "כן". תמר וחנה הכינו עוגת שוקולד. "יש לי רעיון" אמרה תמר "אני תמיד נהנת שאני אוכלת עוגייה או חתיכת עוגה, אנחנו יכולות להכין עוד המון עוגיות וככה לשמח אנשים" רעיון טוב! אמרה חנה. חנה ותמר הכינו המון עוגיות וכשזה היה מוכן הם יצאו לבחוץ, וזה באמת עבד! או שבעצם לא... יש חלק ששמחים כשהם מקבלים את העוגייה וזה טוב. אבל חלק, לא. צריך שכולם יהיו שמחים. תמר וחנה המשיכו לנסות עד שהגיעו לאיש אחד שלא היה ניראה במיוחד שמח...

תמר שאלה אותו" אתה רוצה במקרה עוגייה?" האיש ענה לה "אולי זה ישפר לי את מצב הרוח". "מה קרה? " שאלה אותו חנה "אניכבר שנתיים עובד פה ואף אחד לא רוצה לקנות ממני. כולם עצובים הולכים ברחוב, ועכשיו, אני עצוב כשאני לא מצליח לחסוך כסף, אני רוצה להתפטר מהעבודה!" "אבל למה?" שאלה חנה "לא חבל?" אותו האיש נגס בעוגייה ו... "ואוו אני חייב את המתכון! אבל בעצם אני מפסיק לעבוד כאן... אבל אתן יכולות! לעבוד כאן." תמר ממש שמחה שהיא שמעה את זה.

היא ממש אוהבת לאפות ולבשל. ולפתוח מסעדה זה כבר חלום "כן, אנחנו נשמח" אמרה תמר "אז מחר ב-16:00 ניפגש כאן" אמר האיש "בסדר" אמרה תמר. תמר וחנה המשיכו לחלק עוגיות לילדים, לילדות, לאימהות ולאבות עד שנגמרו העוגיות. בדרך חזור אמרה חנה לתמר: " אני לא יכולה להמשיך איתך תמר". "במה?" שאלה תמר. "בלשמח אנשים". אני יפסיק את זה, אם את רוצה תמשיכי. אין שיקוי שהעיר הזאת תהיה שמחה". תמר לא ויתרה והמשיכה. היא הגיעה לביתה של דודה וסיפרה לה הכול. "ממש לא" אמרה דודה נעמה " את לא הולכת לפתוח מסעדה רק בשביל לשמח אנשים!"

יום למחרת תמר הלכה ישר אחרי בית הספר לאותה המסעדה שהייתה בה אתמול ולא הייתה לה בעיה כי אמרה לדודה נעמה שהיא הולכת לחנה ישר אחרי בית ספר ותמר גם לא הקשיבה לדודה נעמה שאמרה לה לא לפתוח מסעדה רק בשביל לשמח אנשים כי כך זה העיר שלהם והיא לא תשתנה. תמר הלכה לאותו איש והאיש אמר לה "את יכולה להתחיל לעבוד פה אבל אני מקווה שיש לך כאן את כול המתכונים כי צריך אותם עכשיו" תמר אמרה לו "הספר מתכונים שלי בבית אני רגע ילך להביא אותו. תמר הלכה לאט לבית שלה וחשבה איך אני יביא את הספר מתכונים שלי בלי שדודה נעמה תיראה אותי? חשבה וחשבה עד שתמר הגיעה לעץ ליד הבית של דודה.

אני יודעת מה לעשות חשבה תמר אני יטפס על העץ הזה כמו שחנה לימדה אותי ואז אני אכנס דרך החלון. תמר לקחה את הבובה האהובה עליה איתה כי היא תמיד מרגיעה אותה, היא התחילה לטפס ולטפס, הכול הלך כמו שצריך, עד שתמר קפצה מהעץ לחלון והבובה נשארה בעץ, תמר לא ויתרה עליה בכזאת קלות, זאת הבובה האהובה עליה! תמר הושיטה יד לבובה אבל לא הגיעה, היא ניסתה קצת יותר להגיע לבובה...... אהההה ,צווחה התפרצה פתאום, דודה נעמה שהייתה בטוחה ששמעה משהו יצאה מהר לבחוץ וראתה את תמר זרוקה על הרצפה עם מלא דם בכל גופה, דודה נעמה הזמינה מהר אמבולנס הרופא הראים אותתה אם עוד כמה עוזרים לחדר של תמר ובדקו אותה שם.

הרופא בדק את תמר טוב הוא עשה לה צילום, בדיקות דם, בדק וחשב מה יעזור, הוא התייעץ עם הרופאים השניים, ואז הוא הבין שתמר צריכה לעבור ניתוח. הרופא דיבר עם דודה נעמה, דודה נעמה דברה עם אמא של תמר, כולם דאגו לה ולא הבינו איך זה קרה. הרופא דבר עם דודה נעמה, ואמר לה שתמר ממש חלשה ופוחדת ושהוא חושב שצריך לעודד אותה ולשמח אותה שהיא תוכל לעבור את הניתוח.

דודה נעמה נזכרה במסעדה שתמר רצתה לפתוח וממש הצטערה, כי תמר בהתחלה רצתה לשמח את כולם, דודה נעמה הייתה צריכה לתת בה אמון ועכשיו הכול התהפך, תמר זאת שניסתה לשמח את כולם אבל עכשיו צריכים לשמח אותה. דודה נעמה הודיעה לכולם שתמר צריכה לעבור ניתוח וכל יום היה בא מישהו אחר שמנסה לשמח את תמר. בסוף תמר עברה את הניתוח בשלום!

תמר יש לי שאלה

איך זה בדיוק קרא שראיתי אותך זרוקה על הרצפה?

תמר הסבירה לה הכול

אה.. עכשיו הבנתי

שבוע למחרת תמר ארגנה את המזוודות שלה נפרדה מחנה חברתה הטובה, גם מהמורה שלה ומכול מי שהיא מכירה

היא הלכה לשכנה נחמה הם נסעו ברכבת לשדה התעופה ומשדה התעופה הם טסו לישראל, תמר סיפרה בדרך לנחמה מה באמת קרה ואיך הכול התהפך

תמר חיבקה את אמא ואת אבא שלה

תמר חיכינו לך כול כך הרבה זמן

חמודה שלי!

תמר מה קרה?

אני טיפסתי על העץ בשביל להביא את הספר מתכונים שלי, וכך אני יכולתי לפתוח את המסעדה ולשמח את כולם, אבל דודה נעמה לא הסכימה לי

אז הייתי צריכה להיכנס לחדר ולהביא את הספר המתכונים שלי, שדודה נעמה לא תיראה אותי, אז טיפסתי על העץ ואז נפלתי.

תקציר: הייתה ילדה ששמה תמר שממש רצתה לטוס לאמריקה אחרי כל השכנועים שלה טסה לאמריקה עם השכנה שלה. מה קרה באמריקה? תמר ראתה שבעיר שהיא נמצאת כל האנשים עצובים. מה היא עשתה? היא ניסתה לשמח את כולם, אז היא טיפסה על העץ ואז.... הכול תגלו בספר הזה!

כן אני יודעת, טעמתי