סיירת מרוץ הצבי

הבית האסור

מאת הדסה אפרתי

מי אני ומה שמי?

גיל:

כיתה:

השם כאן

הגי

כיתה:

כיסאות עפו באוויר, שולחנות מלאים בדם, הגשם שטף את שמלתה הלבנה כירח ולפתע התעוררה אורורה בבהלה השעון צלצל, השעה כבר 7 אורורה נגשה לארונה. כשהגיעה למטבח אמה החורגת בעלת השיער המתולתל עם שימלתה המפונפנת חיכתה לה במבט זועם "השעה כבר 7:30 היית אמורה להיות פה מזמן" צעקה איזמרלדה "טוב סליחה" אמרה אורורה בבושה "אני צריכה ללכת למצוא שמלה עד הערב" המשיכה אורורה "אם את מספיק צריכה את זה ואת מספיק רוצה את זה את תשיגי לבד" אמרה איזמרלדה בארסיות אורורה נכנסה לחדרה ונשכבה על מיטתה ביאוש ובהתה בסקיצות שלה וחשבה בראשה: 'זה לא יקרה בחיים, אני לא יצליח, מה את חושבת לעצמך בכלל? למה שתצליחי?' אורורה התבאסה וניגשה לשולחנה היא התחילה לצייר. השעון תיקתק לאורורה לא היה אכפת מקריאותיה של אימה החורגת שקוראת לה שתבוא בכפייה לאחר כשעה עמדה שמלה מצויירת על דף מול פנייה של אורורה דפים היו מקווצצים על שולחנה והיא הביטה בחיוך בשמלה שעיצבה צבעה לבן כירח בעלת הכתפיות הנפוחות והסוף הנפוח מעט עם ההינומה מאחורה

יש! אני הצלחתי! באמת הצלחתי לעשות את זה כמו שרציתי! אולי אני באמת יצליח לתפור אתזה? לא, אני לא יצליח, אל תחלמי אורורה את סתם תתבאסי בסוף

כבר שלוש בצהריים אורורה חשבה: 'אני יכולה לעשות הכל!' היא שברה את קופת החיסכון שלה לקחה את מיטב כספה ויצאה מביתה אל עבר חנות הבגדים. היו שם בדים בכל הצבעים אך בצבע לבן כירח לא היה! אורורה הלכה לחנות הבאה וזה דרש קצת יותר הליכה. בדרכה לחנות הבאה ראתה ברק בשמיים בצורת עין אך התעלמה וחשבה שהיא הוזה. אורורה הגיעה לחנות הבאה ומצאה בדים, שילמה והלכה לדרכה. בדרכה לביתה ראתה את אותה העין שראתה לפני. היא נבהלה אך שיכנעה את עצמה שהיא הוזה. אורורה הגיעה לביתה והחלה במלאכת התפירה. השעה כבר 18:00 והשמלה הייתה מוכנה! אורורה התגנבה באיטיות לחדר של אימה החורגת- איזמרלדה ולקחה את נעליה. כשחזרה לחדרה התלבשה בשמלתה שהיא בעצמה תפרה, ביצירת האומנות שלה. ויצאה, כשהגיעה למטבח הבינה שהיא לבדה ופתק היה כתוב על השולחן:

א

אל תלכי לנשף! אנחנו הולכות והפרס הוא שלנו!

אורורה נבהלה מעט אך יצאה בכל זאת

היא חיכתה לאוטובוס, חיכתה וחיכתה אבל קו 32 לא הגיע!

עוד מעט שבע! היא תאחר! אורורה נלחצה

אך לפתע, כאילו משום מקום היה ברק והעין הופיעה שוב, באותה השניה שאורורה הביטה אל השמים קו 32 הגיע כאשר אורורה נכנסה לתוך האולם לבושה בשמלה שהכינה במו ידיה ראתה בקתה דומה בקצת לארמון ליד האולם היה שם שלט: לבית האסור, אסור להכנס אליו! התחיל לרדת גשם בחוץ, הנשף היה בנושא "חורף", נטיפי קרח שנתלו מהתקרה מתנדנדים על הקירות, אנשי שלג קיבלו את פניהים של האורחים אנשים הסתובבו באולם הרחב חלקם היו עם מסיכות וחלקם לא בקבלה אורורה קיבלה מסיכה גם היא באותו הרגע חשבה בראשה: 'מה אני כבר יעשה עם זה?' אך שמרה בכל זאת ולפתע ראתה את אמה החורגת ואחיותה החורגות וישר שמה את המסיכה על פניה ליבה הלם בחוזקה כל הערב היה בה פחד בכל פעם שעברה לידן היא נזכרה בפתק ועבר בה זיק של פחד ולפתע יד תפסה את כתפה היא הסתובבה אחורה וראתה את אמה החורגת, מרוב פחד המסיכה נפלה לה מהיד והיא ברחה ישר, כשחצתה את האולם נתקעה בכמה אנשי שלג צעקה להם סליחה ויצאה מהאולם, נבוכה.

ברוכים הבאים למסיבת החורף שלנו!

ברוכים הבאים למסיבת החורף שלנו!

אורורה הסתכלה רק אחורה כל הזמן אחורה, אחורה אחורה אחורה, ורצה פשוט רצה היא הגיעה למדרגות ורצה בהם. היא ראתה דלת ולא היה לה אכפת לאן היא מובילה, אורורה נכנסה והבינה שהיא נכנסה לבית האסור. היה שם כיסא, שמלתה נטפה מים, היא התיישבה. אורורה התחילה לבכות, היא זרקה את נעליה על הרצפה והם נעלמו אורורה נבהלה קמה, צרחה, וזרקה את הכיסא אחורה, גם הוא נעלם. היא צרחה שוב ולפתע היא ראתה את העין שראתה היום כבר פעמיים! אך שהפעם היא הייתה על הקיר אורורה התקרבה אט אט לעין שלחה את ידה ושמעה לפתע קול שאמר: "הנה את סוףסוף כמה זמן שלא מצאתי אותך אבל עכשיו הנה את ולא נראה לי שעוד מישהו ימצא אותך חוץ ממני" "מה" אורורה אמרה בפחד והסתובבה, בן אדם מפחיד בעל עין אחת ירוקה ואחת לבנה לובש בגדים שחורים עמד מולה. היא צרחה שוב.

לפתע יצא מתוך היד של האדם אור ירוק ומתוך הרצפה יצא שוב הכיסא ושולחן והוא הניח אותם בצד, הוציא עוד אור אך הפעם בצבע שונה, בצבע אדום הרגל של אורורה נשרטה אורורה בכתה התחיל לרדת לה דם, פתאום גם הלחי שלה נשרטה. היא החלה לברוח ויצאה מהבית האסור, היא שמעה את אותו קול: "אף אחד לא בורח מולאד הוא שבר את דלת הבית האסור והעיף את השולחנות והכיסאות, כיסאות עפו באויר, שולחנות מלאים בדם, הגשם שטף את שמלתה הלבנה כירח אורורה צרחה הביטה לשמיים וראתה את העין את אותה העין" אז את באמת הנבחרת" אמר ולאד "מה?" אמרה אורורה "העין, דפוקה! העין! היא באה רק כשקשה לך ופותרת לך את העיניינים, את לא רוצה לומר לי שלא ידעת על זה? זאת העין שלי ואת הנבחרת אבל אני אמור להיות הנבחר אז אני חייב להרוג אותך כי רק ככה העין תחזור אלי" אמר בשיגעון "אני לא ידעתי על זה" צעקה בקול צרוד "את מי הרגת?" שאל "מה? אני??? לא הרגתי! למה שאני יהרוג?" אורורה נבהלה מעט

"אז איך? איך העין באה דווקא אלייך?" הוא שאל "לא יודעת... אתמול הרגתי נחש כאילו נפל לי הסיכה על הרצפה ואז הוא מת..." היא נזכרה "טוב כל השאר כבר לא משנה אני צריך להרוג אותך! זה מה שמשנה!" ולאד צעק והוציא עוד אור אדום מידו אורורה ברחה, רצה, צרחה: "נו עין בואי אלי אני צריכה אותך" אך העין לא הגיעה! אורורה נפלה ביער, על הבוץ היא הפסיקה לקרוא לעין היא אצמה את עיניה חזק הסתכלה אל השמים וראתה את העין. ולאד עמד מעליה עם סכין, בא לתקוע בה אך לפתע היא תפסה אומץ ובעתה בו עלתה עליו לקחה לו את הסכין וצרחה: "אף אחד לא מתעסק איתיייי זה מגיע לך ולאד או איך שלא קוראים לך!!! אני לא צריכה אותך יותר עין, אני מסתדרת לבד!" אורורה בעתה בולאד שוב ונפלה אחורה . אך ולאד קם שוב, הפעם העין לא פה בשבילה, היא צריכה לעמוד על שלה ולהלחם בכוחות עצמה! היא קמה, שמלתה הייתה מלאת בוץ. היא רצה שוב ונכנסה לבית האסור וולאד אחריה, אורורה מצאה עוד דלת נכנסה ומצאה מטבח מוזנח ביותר! אך הייתה שם מחבת היא לקחה את המחבט ותקעה למטריקס אותה בראש

הוא התעלף והיא בעטה בו בחוזקה! 'הצלתי את המצב' היא חשבה בראשה וירדה שוב לבדוק שהוא בטוח מת, לפתע הוא קם וצרח הוא פחד מאורורה הוא הבין שהיא חזקה, שביא הצליחה להתגבר על העין ושהיא יותר חזקה מכולם "אני לא יחזור אל תהרגי אותי" הוא ברח ליער ולא חזר מאז ומאז היא קוראת ליער 'יער העצמאות' אורורה חזרה לביתה, השחר כבר עלה, 'אני יכולה, אני שווה!' המשפט הזה התנגן בראשה לאורך כל הדרך היא הגיעה לביתה בחיוך, איזמרלדה צעקה עליה אך היא השיבה לה: "אני לא מפחדת ממך אני יעשה מה שאני רוצה!" "רק רציתי להגיד שניצחנו ושאני מאוד כועסת עלייך אבל אני יותר רכה איתך כי נצחנו אבל את תחטפי על זה" צעקה איזמרלדה "לא אני לא, כי אני עוברת מפה, לביקתה בתוך היער!" "מה?" אמרה איזמרלדה בבלבול "לא משנה" אמרה אורורה והתחילה לארוז את הדברים שלה כעבור כשעה אורורה יצאה מביתה עם תיק על הגב כסף ואמונה, אמונה שהיא תצליח!

"כיסאות עפו באוויר, שולחנות מלאים בדם, הגשם שטף את שמלתה הלבנה כירח." הבית האסור הוא סיפור מתח על ילדה ששמה אורורה שחיה בבית עם אמה החורגת ואחיותיה החורגות, שלא מאמינה בעצמה ויחד עם הסיפור היא מגלה בה דברים חדשים שנותנים לה ביטחון בנוסף לכך הספר גם כולל בתוכו כל מיני אלמנטים מהאגדות המוכרות של דיסני. גם קוראי הארי פוטר יוכלו להנות מהספר הזה. אך גם תמצאו דברים מפרי הדימיון ספר מתח מומלץ ומהנה