HEתצוגה מקדימה של הסיפור
מסע הטיפה תמר
היי, אני תמר הטיפה הקטנה בים התיכון אני גרה בטירה כחולה עם אחיותיי הטיפות רבות ונחמדות שוחות ומשחקות בגלים המתוקים
פתאום שמעתי קול חם ונעים זה שמשון השמש, חבר ותיק שלי "בואי תמר, בואי למעלה!" "אני מחמם אותך, זה זמן להתאדות!" הרגשתי חום נעים בכל גופי הפכתי לאדי מים, קלה כמו נוצה עליתי למעלה, למעלה, לשמיים עם אלפי חברות, טיפות נוספות
בשמיים פגשתי את עננאל הענן הוא חיבק אותנו בחום רב "ברוכות הבאות לביתי הלבן!" "כאן תתעבו - תהפכו שוב לטיפות מים" עננאל אסף אותנו יחד בחיבוק גדול נעשינו יותר ויותר כבדות עד שפתאום - וואו! ירדנו כגשם! זה נקרא משקעים, ככה ירד גשם
נפלתי מהשמיים בשמחה גדולה על הר הכרמל, בין עצים ירוקים "איזה כיף!" צעקתי בדרך למטה רטבתי את האדמה והפרחים זרמתי בנחל קטן, שר שיר מים עם חברות נוספות, כולנו ביחד עברנו ליד כפר, ליד עיר, ליד חווה השקנו צמחים וילדים שיחקו בנו
המשכנו לזרום, לזרום אל הים חזרתי אל ימית, אמא הים הגדולה "תמר חזרת!" היא שמחה וצהלה "עשית מסע נפלא במחזור המים!" וכך אני טסה מן הים אל השמיים ויורדת חזרה כגשם או כשלג לבן זה מחזור המים, הוא לא נגמר לעולם תמיד מסתובב, תמיד חוזר מחדש
