HEתצוגה מקדימה של הסיפור
ממלכת הארוית
בממלחת הארוית, מדבר מלח לבן ונוצץ כמו שלג באור השמש, נולד גור אריות קטן וסקרן. קראו לו **סימבה**. באותו לילה שבו נולד, נשבה רוח רכה מעל המלח, וכל קולות המדבר כאילו השפילו את קולם ולחשו: “ברוך הבא, סימבה…”
סימבה פקח את עיניו הגדולות והזהובות והביט סביב. במקום עצים ירוקים ראה רק גבעות מלח נוצצות, בריכות קטנות של מים מלוחים, ושמיים ענקיים, כחולים ופתוחים. הוא משך באף הקטן שלו והריח ריח של מלח ושל רוחות רחוקות.
אמא שלו ליקקה את ראשו ואמרה: “זה הבית שלנו, ממלחת הארוית. כאן הכל שקט, אבל מי שמקשיב טוב שומע סיפורים שהרוח מביאה.”
ככל שגדל, סימבה נהיה יותר ויותר סקרן. הוא שאל: “אמא, מי מדבר עם הרוח? מי מספר לה סיפורים?” “החול, המלח, הציפורים שעוברות מעל, ואפילו החיות שמתחת לפני האדמה,” ענתה אמא. “אבל צריך לב להקשיב.”
לילה אחד, כשהירח היה עגול ובהיר, סימבה החליט לצאת להרפתקה. הוא פסע בשקט החוצה מהמערה המלוחה שלהם, וכפות רגליו השאירו עקבות עדינים על הקרקע הלבנה. הרוח נשבה בעדינות ולחשה לו: “סימבה… בוא… בוא…”
הוא הלך בעקבות הלחישה עד שהגיע לבריכת מלח גדולה, שהמים בה היו מבריקים כמו מראה. כשהביט בה, הוא ראה לא רק את עצמו, אלא גם צללים של אריות אחרים, רחוקים בזמן. “מי אתם?” שאל בלחש.
קול עמוק, כאילו בא מתוך המים ומתוך המלח יחד, ענה: “אנחנו האריות שגרו כאן לפניך. אנחנו שומרים על ממלחת הארוית. שמענו את בכייך כשהיית גור, וקולותינו השפילו את עצמם כדי שלא תפחד.”
סימבה רעד קצת, אבל לא מרוב פחד – מרוב התרגשות. “ואני… מה אני צריך לעשות?”
“להקשיב,” אמר הקול. “ללמוד את שפת הרוח, את סודות המלח, ולשמור על כל מי שחי כאן – גם על הקטן ביותר.”
פתאום שמע סימבה ציוץ חלש. גוזל קטן נפל לקצה הבריכה, כנפיו רטובות מהמים המלוחים. סימבה זכר את דברי הקול, התקרב בזהירות, והושיט כפה רחבה ועדינה. הוא הרים את הגוזל והניח אותו על גבעה יבשה.
הגוזל צייץ בהכרת תודה, והרוח נשבה שוב, הפעם שמחה יותר: “הנה, סימבה, כבר התחלת.”
כשחזר אל אמא שלו, השחר כבר עלה. “איפה היית, גור סקרן שלי?” שאלה בחיוך.
סימבה נשכב לידה ואמר: “דיברתי עם הרוח, עם המלח, ועם מי שהיו כאן לפני. אני אשמור על ממלחת הארוית.”
אמא ליטפה אותו בלשונה ולחשה: “אז היום באמת נולדת, סימבה.”
ומאותו יום, בכל פעם שהרוח עברה מעל מדבר המלח, היא לחשה ברוך: “סימבה, שומר הממלחה, אנחנו איתך.”
