ליה ודובי

ליה ודובי

"את עדיין יש דובי שלח?" אמא שאלה. "כן, אני ממש אוהבת דובי." ליה אומר

"אבל את ילדה גדול! את עדיין רוצה דובי?"

"כן!"

"בסדר..."

"אני מקווה שאת אוהבת את הבית ספר חדשה שלך." אמא אמרה כשהלכו לבית החדש "גם אני!" ליה אומר.

ליה עברה לחדרה החדש. היא הייתה מוכנה ליומה הראשון ללימודים מחר.

"תיהני בבית הספר!" אמא אמרה לליה למחרת בבוקר. "אני אעשה!" ליה השיבה.

"כיתה, להפגש החברה מדשה שלנו." המורה אומר. "שלום!" ליה אומר. "ילדה יש דובי!" ילדה אומר. כול כיתה צחק.

ךיה היא התיישבה ובכתה.

ליה הלכה הביתה "אמא, אני לו רזה דובי שלי!" ליה אומר. "למה?!" שאלה אמא "כי כול כיתה צחק עלי!" ליה ללכת אל החדר שלה.

אמא הלכה אחריה "ליה, אתה צריך לאהוב את הדוב שלך לא משנה מה. הוא מיוחד"

"תודה אמא. אני ממש אוהבת דובי שלי."