HE10–12תצוגה מקדימה של הסיפור
לביא הגיבור
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁלְּבִיא חָזַר מִבֵּית הַסֵּפֶר, הוּא שָׁמַע צְעָקוֹת מִסִּמְטָה חֲשׁוּכָה. הוּא רָץ לְשָׁם בִּמְהִירוּת וְרָאָה דָּבָר נוֹרָא. רָז הָרָע וְחַבוּרָתוֹ הִקִּיפוּ אֶת מִרְיָם הַקְּשִׁישָׁה וְאֶת נוֹעָה הַקְּטַנָּה!
לְבִיא יָדַע שֶׁהוּא חַיָּב לִפְעוֹל מַהֵר! "עִצְרוּ מִיָּד!" קָרָא לְבִיא בְּקוֹל חָזָק. הוּא קָפַץ קְדִימָה וְעָמַד בֵּין הַפּוֹשְׁעִים לָאִשָּׁה וְלַיַּלְדָה.
שְׁנֵי פּוֹשְׁעִים נוֹסָפִים נִסּוּ לִתְפּוֹס אֶת לְבִיא, אֲבָל הוּא הָיָה מָהִיר מִדַּי. הוּא קָפַץ הַצִּדָּה וְהֵם הִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן, לְבִיא צָעַק לְמִרְיָם וּלְנוֹעָה: "רוּצוּ לְבֵית הַקָּפֶה וְתִתְקַשְּׁרוּ לַמִּשְׁטָרָה!"
הַנָּשִׁים בָּרְחוּ בְּמַהֵר, וּלְבִיא הִמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם.
תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִגִּיעָה הַמִּשְׁטָרָה. הַשּׁוֹטְרִים תָּפְסוּ אֶת רָז וְאֶת כָּל חֲבוּרָתוֹ.
מִרְיָם וְנוֹעָה חָזְרוּ וְחִבְּקוּ אֶת לְבִיא בְּחֻמְרָה. "תּוֹדָה שֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתָנוּ!" אָמְרָה נוֹעָה בְּחִיּוּךְ גָּדוֹל.
