HE15תצוגה מקדימה של הסיפור
יער הקסם
מ
מאת שיראל שחמוב
זה היה עוד יום מחיי העלובים. הלכתי לבית הספר המקום השנוא עלי, שם צוחקים עליי. אתם שואלים למה? אימי ואני מתגוררות בבית קטן וצנוע בעוד שחבריי מהכיתה גרים בבתים מפוארים. בתום הלימודים אני הולכת למקום מיוחד שבו אני מוצאת נחמה, ומצליחה לברוח מהמציאות שבה אני חיה - הספרייה. הספרנית רחלי מכירה אותי מאז שאני ילדה קטנה, היא מקבלת אותי בחיוך רחב, ושומרת עבורי את הספרים הכי מיוחדים ומעניינים.
למה אני קיימת? לחיים שלי אין תועלת
למה אני קיימת? אין לחיים שלי תואלת
הייתה ערמה של ספרים חדשים שהגיעו באותו היום, הבחנתי בספר עם כריכה מיוחדת שהתנוססו עליה אותיות הדורות: "יער הקסם". פתחתי את העמוד הראשון ושם הופיעה תמונה של מפה ללא הקדמה, מתחת למפה נכתב "לכו בעקבות המפה ותמצאו את פניניי המשאלות". החלטתי למצוא את הפנינים. חשבתי לעצמי כאשר אמצא את הפנינים, אביע משאלה שחבריי מהכיתה יהפכו לחבריי הטובים. בלילה, לקחתי את הספר ויצאתי ליער, היה חשוך ומפחיד אבל אזרתי אומץ והתקדמתי אל
מזל שיש לי את רחלי, אני כל כך אוהבת אותה
הייתי כל כך מבוהלת
היער האפל. הדרך הייתה ארוכה, הרגשתי שגופי תשוש, ולכן עצרתי ליד העץ שהופיע במפה ונרדמתי. בבוקר התעוררתי וראיתי חבורת ילדים משונים, אוזניהם היו מחודדות ופניהם קטנות, נראה לי שהילדים חיו ביער הרבה זמן. הם שאלו לשמי, ואיך הגעתי לכאן. סיפרתי על המפה והחיפוש אחר הפנינים. חבורת הילדים הציע את עזרתם בחיפוש אחר הפנינים.
במטרה לתקוף אותנו ולהגן על גוזליהן, אתם בטח שואלים מדוע פחדנו? ביער הקסום כל חיה קטנה הופכת לגדולה. נמלטנו מהציפורים התוקפניות, ולא ידענו לאן אנו רצים, לפתע ראיתי בור, קראתי לחבורה אחריי לתוךהבור, לא ידעתי לאן הבור מוביל ,אך ידעתי שאנחנו חייבים להינצל מהציפורים, והן לא התכוונולוותר... צללנו למטה היישר אל תוך הבור במשך דקות ארוכות, כשנחתנו להפתעתי הרבה ולצערי
החבורה מנתה את ג'ון, לינדה, אלון ותומר. התקדמנו על פי המפה בדרכנו במעבה היער. היער היה מקום יפהפה, חלפנו על פני עצים מחבקים, פרחים מדברים ופילים מרחפים, לא האמנתי למראה עיניי. על פי המפה, היינו במרחק צעדים ספורים ממחבוא הפנינים, שמחנו מאוד שנגיע תכף ליעד.... לפתע האדמה רעדה, עלינו על קן ציפורים! ראינו ממרחק שתי ציפורים ענקיות עפות לכיווננו במבט כעוס, הציפורים התקרבו
במטרה לתקוף אותנו ולהגן על גוזליהן, אתם בטח שואלים מדוע פחדנו? ביער הקסום כל חיה קטנה הופכת לגדולה. נמלטנו מהציפורים התוקפניות, ולא ידענו לאן אנו רצים, לפתע ראיתי בור, קראתי לחבורה אחריי לתוך הבור, לא ידעתי לאן הבור מוביל ,אך ידעתי שאנחנו חייבים להינצל מהציפורים, והן לא התכוונו לוותר... צללנו למטה היישר אל תוך הבור במשך דקות ארוכות, כשנחתנו להפתעתי הרבה ולצערי הרב,
הגענו למקום שהיה לי מאוד מוכר, זה היה בית הספר שלי. הציפורים עקבו אחרינו. בבית הספר נוצרה המולה גדולה, תלמידי כיתתי ותלמידי בית הספר צרחו מבהלה. אני והחבורה ידענו שעלינו להציל את תלמידי בית הספר. חשבתי שניצלנו מהתקיפה, אך הציפורים עקבו אחרינו. בבית הספר נוצרה המולה גדולה, תלמידי כיתתי ותלמידי בית הספר צרחו מבהלה. אני והחבורה ידענו שעלינו להציל את תלמידי בית הספר.
צץ במוחי רעיון גאוני, ביקשנו מכל התלמידים להיכנס לכיתות ולנעול את הדלתות. החבורה עזרה לתלמידים לברוח לכיתות, באותה העת רצתי לחדר השירות של אב הבית, מצאתי שקי רשת, חזרתי במהירות אל הקפיטריה ולכדתי את הציפורים בשקים. בית הספר היה מוגן, התלמידים יצאו מהכיתות והריעו במחיאות כפיים על אומץ ליבי.
מנהל בית הספר העניק לי ולחבריי מהיער תעודת הוקרה על מעשה הגבורה האצילי שלנו. תלמידי כיתתי ביקשו מחילה על התנהגותם, והפכנו לחברים טובים מאוד. כבר לא הייתי זקוקה לפניני המשאלות… חבריי מהכיתה המשיכו להריע ולשאול אותי שאלות על ההרפתקה שעברתי, מתוך ההמון הכיתתי, ראיתי את ג'ון, לינדה, אלון ותומר, רצתי לעברם וחיבקתי אותם. הם היו צריכים לחזור
ליער הקסום,. לפני הפרידה, הביאו לי שקיק קטן וזהוב. פתחתי את השקיק ולפני נגלו פנינים נוצצות וזוהרות, על כל פנינה הופיעה ההשתקפות של החבורה שפגשתי ביער הקסום, מסתבר שהם ילדי פניני המשאלות. באותו היום חזרתי לספרייה, רחלי פגשה אותי בכניסה לדלת בחיוך רחב, חיפשתי את הספר "יער הקסם" אך לא היה זכר ממנו.
ספר זה מספר על ילדה נכושה אמיצה שהולכת למצוא בתוך היער הקסום פניני משאלות האם תצליח ? תקראו ותגלו







