יומן של הנוסע בזמן

الرقم ٠٢ — دفتر مسافر الزمن

עומר מצא מחברת מוזרה בספרייה הישנה של סבא שלו בתל אביב. כשפתח אותה, האותיות החלו לזהור בצבע זהב.

מתוך סקרנות, עומר כתב שאלה: "איך בנו המצרים העתיקים את הפירמידות?" פתאום, אור עז סינוור אותו והוא מצא את עצמו עומד במדבר חם, מול פירמידה ענקית.

הכוהן אמנחותפ ניגש אליו בחיוך חמוץ. "ילד מהעתיד, כדי לחזור הביתה עליך לענות נכון על שלוש חידות," הוא אמר. "אך זהירות - כל טעות תוסיף יום שלם לשהייתך כאן."

החידה הראשונה הייתה: "אם כל צלע של הפירמידה אורכה 230 מטר, מה ההיקף של הבסיס?" עומר חישב במהירות: 230 כפול 4 שווה 920 מטר! אמנחותפ הנהן בהסכמה.

הבנאית מריט הובילה אותו לאתר בנייה. "איזו מכונה פשוטה השתמשנו בה להרים אבנים כבדות?" שאלה. עומר נזכר בשיעור המדעים: "מנוף!" קרא בהתרגשות.

החידה האחרונה הייתה קשה: "איזה נהר נתן חיים למצרים?" עומר כמעט ענה "הירדן", אבל נזכר בזמן - "הנילוס!" צעק.

המחברת החלה לזהור שוב. "למדת היטב, ילד חכם," אמר אמנחותפ. "עכשיו אתה מוכן לחזור, עשיר יותר בידע."

עומר התעורר בחדרו בתל אביב, המחברת בידו. הוא הבין שלימוד היסטוריה ומתמטיקה יכול להיות הרפתקה אמיתית - ושתשובות נכונות תמיד טובות יותר מתשובות מהירות!