HE45תצוגה מקדימה של הסיפור
לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?
יום הולדת לבד
מאת: עדן צור
בכיתי. אף אחד לא הגיע ליום הולדתי, אפילו מוקי הכלב שלי לא הצליח לעודד אותי ,עד שפתאום... רוצים לדעת מה קרה? המשיכו לקרוא!
קוראים לי עדן. לפני יומיים הייתי צריכה לחגוג יום הולדת. רציתי לחגוג עם המשפחה שלי כמו תמיד, אבל אמי הודיעה: "עדן יקרה, השנה אנחנו חוגגות את יום הולדתך יחד עם כל החברות" נבהלתי!
השנה את חוגגת עם חברות
!!אוי לא
איך אחגוג עם "חברות שלי" ? אף אחת לא חברה שלי חוץ מסיון אין לי חברות. אני "החנונית" בכיתה , כל הזמן קוראת ספרים. או איך "שהמקובלת" אומרת (לינוי):"תולעת ספרים" ואז כל הכיתה פורצת בצחוק ואני בוכה. אף אחד לא רואה את זה, אני מסתירה את הבכי עם הספר כאילו זה לא מעניין אותי , אני כל כך רוצה לענות ללינוי, אבל אני לא מסוגלת.
?אוף, מה להגיד לאמא
בקיצור , הדבר האחרון שהייתי מנסה לעשות זה להזמין את "החברות" מהכיתה. אבל מה לעשות? אמא מכריחה אותי.... תגידו מה אתם הייתם עושים במצב כזה? אוף תעזרו לי! נשכבתי על המיטה וחשבתי "אולי אני לא אעשה יום הולדת בכלל?" ואז…עלה לי רעיון! סיוון החברה הכי טובה שלי והיחידה שתעזור לי... התקשרתי לסיוון ומיד היא שרה לי "עוד יומיים יום הולדת…" פרצתי בבכי וגוללתי בפניה הכל, היא אמרה כמו תמיד "עדן הרגעי יהיה טוב, כולם יבואו ליום הולדתך" . התעצבנתי, אני יודעת שזה לא נכון! "לילה טוב " אמרתי בזעף, וניתקתי. נשכבתי במיטה לא הצלחתי לישון, מחשבות עלו במוחי "אולי אף אחד לא יבוא ליום הולדתי? אולי יצחקו עליי?" ואז אמרתי לעצמי "עדן, יהיה טוב"
הלכתי לישון בעצב, ובבוקר אמא העירה אותי ...שמחה עם הזמנות בידיה
קומי עדן ובבית הספר תחלקי את ההזמנות
אוף
הלכתי לבית הספר עצובה, הגעתי... ועוד רגע ובכיתי
הינה הסיוט מתחיל
עשר דקות לפני סוף היום עמדתי מול כול הכיתה. המורה פתחה אמרה: עדן מחלקת עכשיו הזמנות ליום הולדתה
קום
מה לעשות
אתם מוזמנים ליום הולדתי ה11 ביום רביעי יהיו חטיפים וממתקים ותהנו ברמות
חח מה הולך להיות ביום ההולדת של עדן ? שעת סיפור
חחחחח
חחחח חחחחח חחחחח
יצאתי מהכיתה בכעס ובכי, וישר הלכתי לספריה ואז היה צלצול לסוף הלימודים רצתי לכיתה לקחת את התיק ואז רצתי הביתה מהר
יום ההולדת הגיע, והייתי עצובה כל כך, התארגנו וסידרנו את שולחן הממתקים. ההפעלה היתה לקשט קפקייס. חיכינו לכולם חיכינו וחיכינו... בכיתי, אף אחד לא הגיע ליום ההולדת שלי, אפילו מוקי הכלב שלי לא הצליח לעודד אותי. לפתע
נקישה בדלת...כל תלמידי הכיתה נכנסו בשיר "היום יום הולדת..." הייתי המומה, לא ידעתי כיצד להגיב, פני העגומות נעלמו, וחיוך רחב הופיעה עליהן. הייתי כל כך מאושרת! הרי "כולם צחקו עליי איך כולם באו פתאום?" סיוון באה והסבירה לי "אחרי שיצאת מהכיתה, הסברתי לכולם כמה חשובה לך יום ההולדת, וכולם הצטערו מאוד, והבינו מה הם עשו לך. כולם רוצים להגיד לך משהו", כל החברים פנו ובקשו סליחה. "אנחנו מבטיחים שלא נעשה את זה שוב" ולינוי נגשה אלי , הביאה לי מתנה ואמרה: "זה מימני, "סליחה" ישר סלחתי. הייתי מאושרת! שמחתי לראות את כולם מגובשים, זה היה היום ההולדת הכי טוב בחיי!
תקציר: מסופר על ילדה שיש לה יום הולדת אבל אין לה חברים. אמא שלה לא יודעת, ורוצה שהילדה שלה תחגוג עם חברותיה.... הכל מסתבך רוצים לדעת מה קרה תתחילו לקרוא!
