HE10–12תצוגה מקדימה של הסיפור
חשמל
דוד היה ילד סקרן שתמיד שאל איך דברים עובדים. לילה אחד, בזמן הפסקת חשמל בשכונה, כל הבית שלו נהיה חושך.
דוד הדליק פנס קטן ואמר לאחותו מיקה: "מוזר, בלי חשמל אין לנו אור, אין מחשב, אפילו המקרר שותק".
מיקה שאלה: "אבל מה זה בכלל חשמל? זה איזה קסם?"
אמא הצטרפה לשיחה וסיפרה: "פעם, לפני הרבה שנים, לאנשים בכלל לא היה חשמל בבית. הם השתמשו בנרות ובמדורות כדי לראות בלילה".
דוד דמיין את עצמו יושב ליד מדורה במקום מול הטלוויזיה.
אמא המשיכה: "מדען חשוב בשם תומס אדיסון היה ממציא מפורסם. הוא עזר לפתח נורה חשמלית שאפשרה להביא אור לבתים בצורה בטוחה ונוחה".
אבא מנסה להבין, "אז חשמל הוא כמו כוח שרץ בחוטים?" שאל דוד.
פתאום החשמל חזר, והאור נדלק בכל החדר. דוד ומיקה מחאו כפיים, אבל דוד אמר: "בואו לא נשכח לחסוך בחשמל, כי צריך להשתמש בו בחוכמה".
בערב לפני השינה כתב דוד ביומן שלו: "היום למדתי שחשמל הוא לא קסם, אלא כוח שאנשים למדו להבין ולכוון. תודה לכל ממציא ומדען שעזרו להביא לנו אור לעולם".
