HE2תצוגה מקדימה של הסיפור
חֲרוּזִים וּשְׁטוּזִים מַתְחִילִים
כָּתְבוּ וְאִיְּרוּ: גַּלֵּי כַּרְמוֹן וְיוּבָל גִּיל
פַּעַם חָתוּל פָּגַשׁ שַׁבְּלוּל
פַּעַם פָזִית אֲכַלֶּה כְּרוּבִית
פַּעַם שָׁעוֹן נָפַל מֵהַחַלּוֹן
פַּעַם מְנוֹרָה הָלְכָה לְמִסְפָּרָה
פַּעַם אַרְטִיק לָעַס מַסְטִיק
פַּעַם סוּס אָכַל חָמוּס
פַּעַם רִנָּה אֲכַלֶּה טְחִינָה
פַּעַם אֶרֶז נִגֵּן בַּבֶּרֶז
פַּעַם מְלָפְפוֹן נִגֵּן בִּקְסִילוֹפוֹן
פַּעַם אוֹר הֶאֱכִיל דְּרוֹר
רפלקציה: הבנות איתן אני עובדת בשיעורים הפרטניים מתקשות מבחינה לימודית, הן אינן קוראות ספרים בבית ואינן מזהות את כל האותיות ואת כל סימני הניקוד. כשהתחלנו לעבוד על כתיבת הספר הבנות חששו והתבאסו, היה להן קשה לחשוב על ראיון לסיפור. שזיהיתי את הקושי התחלתי לפתח עם הבנות שיח רגשי על סיפורים ומקרים שקרו להן בסוף ובשבוע ובכלל. לאחר כמה דקות של שיח, אחת הבנות דיברה ובמשפטה היו חרוזים, הילדה השנייה התחילה לצחוק ואז עלה להן הרעיון של כתיבת סיפור בחרוזים. הבנות התלהבו שהן מצאו רעיון ויחד נתנו דוגמאות לחרוזים כדי ליישר קו לגבי מהו חרוז, לאחר שהבנות הבינו לעומק את אופן החריזות הן התבוננו בחלל וניסו לחפש חפצים ולהן למצוא חרוז שלאחר מכן יפותח למשפט. הבנות עבדו בעבודת צוות למציאת החרוזים ולא נזקקו לעזרה שלי. העבודה יחד גיבשה אותן, קירבה בניהן ואף גרמה להן ליהנות מתהליך כתיבת הספר. ניתן היה לראות שלאחר העבודה המשותפת של הבנות הן למדו לעבוד יחד וחלק בניהן תפקידים (אחת ציירה ואחת צבעה) ובנוסף הן פרגנו והחמיאו אחת לשנייה על אופן העבודה, דבר שלא קרה לפני כן. את הסיפור הבנות החליטו שהן רוצות לאייר בעצמן, הן חשבו יחד איך להמחיש בצורה ברורה את המלל דרך הציור, הן השקיעו ועזרו אחת לשנייה. התלמידות כתבו ואיירו את הספר לבדן על דפי נייר ולאחר מכן אני העברתי את האיורים למחשב כדי שהצבעים יהיו יותר חדים. לאחר שהעברתי את האיורים למחשב הבאתי אותו לשיעור, כתבנו יחד את הסיפור והחלטנו על סדר הופעת העמודים בספר. הפרויקט המשותף היה משמעותי לתלמידות הן מבחינה לימודית והן מבחינה רגשית, הן התפתחו באופן חשיבתן היצירתית, תרגלו קריאה וכתיבה ולא פחות חשוב הן למדו להכיר אחת את השנייה והפכו לחברות גם מחוץ לשיעורים הפרטניים.
