HE412–14תצוגה מקדימה של הסיפור
חנוכה
בבית החמים של משפחת כהן, חג החנוכה תמיד היה זמן מיוחד. השנה, כל המשפחה התכוננה להדליק את הנרות ולשיר את שירי החג.
מיכה, האבא, הניח את חנוכיית הכסף על השולחן בסלון. הילדים, רוני ואדי, רצו סביב הבית, מחפשים את הסביבונים שלהם ומחכים להתחיל לשחק.
הערב ירד, והגשם התחיל לטפטף בעדינות על החלונות. אבל ככל שהזמן עבר, הטפטוף הפך למבול, והברקים והרעמים התחילו להאיר את השמיים.
המשפחה ישבה יחד בסלון, והאור מן החנוכיה היה הדבר היחיד שהאיר את החדר. פתאום, נשמע קול חזק של רעם, והחשמל בבית נפל.
רוני ואדי נבהלו לרגע, אבל מיכה אמר להם, "אל תדאגו, זה רק החושך. החנוכיה שלנו תמיד תהיה כאן להאיר אותנו." הילדים חייכו והרגישו בטוחים.
עם האור של הנרות, משפחת כהן המשיכה לשיר את שירי החנוכה. מיכה סיפר להם סיפורים על גיבורים שהצליחו למרות כל הקשיים.
הגשם המשיך לרדת בחוזקה, אבל בתוך הבית היה חמים ונעים. נרות החנוכיה המשיכו להאיר את הלילה, והמשפחה חגגה יחד בשמחה.
בסופו של הערב, כשכל הנרות נכבו, החשמל חזר. כולם הרגישו קצת עצובים שהחגיגה נגמרה, אבל ידעו שתמיד יהיו להם זיכרונות מיוחדים מחג חנוכה.
