חבר מהחלל

מאת: נעמה אביעד

חבר מהחלל

מאת: נעמה אביעד

שלום!! קוראים לי עמית אני בן 9 גר בישוב קטן בבית רגיל עם גינה קטנה יש לי משפחה רגילה בת 6 נפשות: אבא, אמא, אני - עמית בן ה9, אגם אחותי התאומה בת ה9, עדן אחותי בת 4 , ושהם הקטנה בת השנה וחצי.

בס"ד

אני- עמית

אמא

שהם

מזכרת מחתונה

אגם

אבא

עומרי

עדן

ז

זה קרה בערב אחד. חזרתי מחבר ופתאום אני רואה אור קלוש מאחורי שיח אחד. התקרבתי בשקט לשיח ולפתע פתאום, קפץ עלי משהוא ירוק קטן נבהלתי מאוד וצרחתי. אחרי שנרגעתי הסתכלתי על מה שקפץ עלי. לא האמנתי למראה עיניי. זה היה יצור קטן בצבע ירוק היו לו שלוש עיניים פה גדול ורגלים קצרות

אאהה

אהה

היצור הסתכל עלי ראיתי שהוא פחד. "שלום" אמרתי ליצור המוזר קצת בחשש "איך קוראים לך?" הוא לא ענה לי. הבנתי אותו גם אם אני הייתי נמצא במקום שאני לא מכיר, לא הייתי מדבר הייתי מתבייש וקצת מפחד. החלטתי שאני מכניס אותו לבית שלי "אתה רוצה להיכנס לבית שלי?" שאלתי אותו. "אל תדאג אני אדאג שאף אחד לא יראה אותך" ואז הוא הנהן. "מצטער אם הבהלתי אותך" אמרתי. נכנסנו לבית שלי בשקט הסתכלתי לצדדים ורצתי מהר לחדר שלי

היצור הסתכל עלי ראיתי שהוא פחד הבנתי אותו, אילו אני הייתי במקומו גם אני לא הייתי מדבר הייתי מתבייש וקצת חושש. שאלתי אותו אם הוא רוצה להיכנס לבית שלי הוא הינהן לי שכן. נכנסנו לבית שלי הסתקלתי לשני הצדדים ראיתי שאין אף אחד ורצתי לחדר שלי במהירות.

נכנסנו לחדר מהר וסגרתי את הדלת במהירות פתאום אני שומע מישהו מאחורי קורא לי "היי עמית מה קורה למה אתה רץ?" קפצתי במקום והסתובבתי פתאום אני רואה את אגם התאומה שלי יושבת לי על המיטה. כעסתי עליה אני לא מרשה להיכנס לחדר שלי בלי רשות במיוחד לא עכשיו. "למה נכנסת לי לחדר בלי רשות את יודעת שאני לא מרשה!!" "טוב אתה לא צריך לצעוק" נעלבה אגם "אני יוצאת טוב?" היא קמה מהמיטה שלי היא באה לפתוח את הדלת פתאום היא עוצרת "עמית מה יש לך ביד" "לי?" נבהלתי "לי?" שאלתי "כן!" ענתה לי אגם "מה יש לך ביד". "אין לי כלום ביד" התחמקתי מלענות לה.

לעמית היקר מזל טוב ליום הולדתך ה- 9

בס"ד

אוהבים המשפחה

"נו עמית על מי אתה עובד אני רואה שאתה מחביא משהוא" נכנעתי אמרתי לה "מבטיחה לא לספר לאף אחד?" "כן" ענתה לי "מבטיחה?" שאלתי כדי להיות בטוח "ככןן אמרתי ככןן!!" צחקתי אני אוהב לעצבן אותה לפעמים. "טוב את מוכנה? מבטיחה לא לצרוח?" "ככןן כמה פעמים אפשר להגיד את אותו מילה!! כן כן ועוד פעם כן!!" יופי פתחתי את הידיים שלי והראתי לה את היצור המוזר. "איזה חמוד!!!" אמרה אגם "אתה יודע לדבר?" שאלה אותו אגם. פתאום היצור דיבר "כן" היה לו קול דק

"איך קוראים לך?" שאלנו אגם ואני ביחד את היצור. "קוראים לי בודי" ענה היצור בשם בודי. "ספר לנו איך הגעת אלינו לחצר?" שאלתי את בודי "הכול התחיל בזה שעשיתי סיבוב קטן עם החללית שלי מסביב לבית שלי שזה בעצם נמצא בכוכב אחר שכולם שם נראים כמוני" התחיל בודי לספר "הסיבוב עם החללית שלי היה שיגרתי לגמרי כמו שאני עושה כול יום אך פתאום הגיעה רוח חזקה כול כך ואף פעם לא היתה לנו רוח כזאת חזקה בכוכב שלנו והרוח הזאת העיפה אותי לכוכב שלכם ואני איבדתי שליטה על ההגה של החללית שלי והתרסקתי בתוך השיח בגינה שלכם" וכך סיים בודי לספר "אוי אתה בטח נורא מתגעגע לבית" אמרה אגם

בס"ד

לעמית היקר מזל טוב ליום הולדתך ה- 9

אוהבים המשפחה

נו בטח שהוא יתגעגע לבית שלו חשבתי בליבי "כן אני מאוד תגעגע למשפחה שלי" אמר בודי "יש לי רעיון" אמרתי "נוכל לבנות לך בית זמני עד שתתקן לך את החללית ותוכל לחזור לבית שלך" "רעיון מעולה!" אמרה אגם "מה דעתך בודי?" שאלתי "רעיון טוב" אמר בודי "כדאי שנתחיל עכשיו" אמרה אגם "ובודי אתה יכול להישאר במגירה של החדר שלי" אמרה אגם "מעולה, ואני אלך להביא לך את החללית שתתחיל לתקן אותה" אמרתי "יופי!" אמר בודי. אני הלכתי להביא את החללית של בודי ואגם הלכה לשים את בודי "בבית" החדש שלו שזה בעצם במגירה בחדר שלה.

יצאתי החוצה למקום בו מצאתי את בודי באתי לבדוק מאחורי השיח החללית לא היתה שם!! חיפשתי מאחורי כל השיחים בגינה לא היה שם כלום!! פתאום אני שומע מהבית את הקול של עדן: "אמא תיראי מה מצאתי בחוץ בגינה מאחורי השיחים!!" אוי לא!! עכשיו הבנתי הכל אגם היתה בחצר מלפנינו וראתה את החללית של בודי ועכשיו היא חושבת שזה משחק!! רק שהיא לא תשבור שם משהו או תאבד חלקים חשובים חשבתי לעצמי.

הייתי מיואש כולי, לא ידעתי איך אני אצליח לקחת לעדן את החללית של בודי בלי שהיא תראה אותי וגם בלי שהיא תרגיש שלקחתי לה אותה. מרוב שהייתי שקוע במחשבות לא שמתי לב שאמא חזרה מהעבודה ומהקניות "שלום עמית" אמרה אמא "היי אמא" קפצתי "לא ראיתי שנכנסת לבית" "עמית קרה משהו" "לא הכול טוב שום דבר לא קרה!" "טובב" אמרה אמא זה לא היה נראה שהיא האמינה לי

ישר רצתי לחדר של אגם כדי לספר לה על החללית ועל עדן

הלכתי לחדר של אגם. ניסיתי לפתוח את הדלת ולא הצלחתי, הדלת היתה נעולה. דפקתי בדלת "מי זה?" שאלה אגם מבפנים "זה אני עמית" עניתי לה. שמעתי אותה פותחת את המנעול ואז היא פתחה לי את הדלת. "תיכנס מהר!" אמרה לי אגם. נכנסתי מהר לחדר שלה. אגם נעלה אחרי את הדלת במהירות. "איפו החללית?" שאל אותי בודי. "שבאתי לבדוק מאחורי השיח שבגינה" אמרתי "פתאום שמעתי את עדן מספרת לאמא שהיא מצאה צעצוע מאחורי שיח אחד בגינה וביגלל זה הבנתי שהיא לקחה את החללית לפנינו"

"אוי זה לא טוב בכלל" אמר בודי "צריך להסיג בחזרה כמה שיותר מהר את החללית שלי!". "למישהו יש רעיון איך "נחלץ" מעדן את החללית?" שאלה אגם. שררה דממה בחדר. לפתע קפץ לי רעיון לראש "יש לי רעיון!" אמרתי "עוד מעט אמא תשכיב את עדן לישון ואז מישהו מאתנו יתגנב לחדר של עדן ויקח לה את החללית ובמקום נשים את החללית צעצוע שלי וכך היא לא תרגיש שלקחנו לה!" "רעיון טוב" אמר בודי "טוב אז לבינתים נתארגן גם אנחנו לשינה ואז מתי שאמא תצא מהחדר של עדן אז אחד מאיתנו יכנס לחדר ויחליף בין החלליות!" אמרה אגם. וכך אני ואגם יצאנו מסופקים מהחדר!

אחרי שהתארגנו, התאספנו בחדר של אגם ואז שמענו את אמא יוצאת מהחדר של עדן וזה אומר שעדן ישנה. "מעולה" אמרה אגם "עכשיו כבר צריך לבחור מי ילך לחדר של עדן" בסוף אני נבחרתי

אחרי שהתארגנו נפגשנו שוב בחדר של אגם ושמענו את אמא בדיוק יוצאת מהחדר של עדן. "יופי" אמרה אגם " זה אומר שעדן כבר ישנה". שאלתי אותם אם אפשר שאני אכנס לחדר של עדן הם הסכימו שאני אכנס לקחת את החללית של בודי. יצאתי מהחדר של אגם סגרתי את הדלת בשקט הסתכלתי לשני הצדדית והלכתי מהר לפני שאמא תראה אותי. נכנסתי לחדר של עדן בשקט בשקט האור בחדר היה דלוק וכך היה לי יותר קל למצוא את החללית. חיפשתי בשקט את החללית. מצאתי אותה בתוך המדפים של המשחקים של עדן. איזה קל חשבתי בליבי לקחתי את החללית באתי לסגור את הדלת פתאום אני שומע את עדן "עמית? זה אתה?" מיהרתי לצאת ולסגור את הדלת. אחרי שסגרתי את הדלת רצתי לחדר של אגם. דפקתי לה בשקט על הדלת "אגם" לחשתי "תיפתחי את הדלת זה אני עמית" אגם פתחה לי את הדלת נכנסתי היא מיהרה לנעול אחרי את הדלת.

עמית זה אתה?

"וואוו זה היה קרוב" אמרתי וסיפרתי להם את מה שקרה עם עדן. "וואוו איזה מזל!" אמרה אגם "הבאת את החללית?" "כן הינה" הבאתי להם את החללית "מעולה" אמר בודי "אני אתחיל לתקן את החללית ואתן כבר צריכים ללכת לישון גם עשיתם מספיק עבורי ליום אחד" ואני ואגם הלכנו לישון...

בבוקר שקמנו ראיתי את בודי עדיין מנסה לתקן את החללית שלו. "מה אתה עד עכשיו מתקן את החללית?" שאלתי. "לא" ענה לי בודי "ישנתי בלילה וקמתי מלפני כמה דקות..." "אאאהה" עכשיו הבנתי "אתה רוצה שאני אביא לך משהוא לאכול?" שאלתי את בודי "אתה בטח רעב נכון?" שאלתי אותו "כן" ענה לי בודי "מה אתה בדרך כלל אוכל?" שאלתי "אני אוכל ירקות ופירות" ענה לי בודי "טוב אני כבר מביא לך" עניתי לו הלכתי למטבח פתחתי את המקרר לקחתי מהר את הפירות הראשונים שראיתי הבאתי לו את הפירות והירקות "תודה" אמר לי בודי "בבקשה" עניתי לו "יש לך את כול החלקים של החללית או שאתה צריך שאני ואגם נביא לך את החלקים החסרים?" שאלתי

"כן" ענה לי בודי "אני צריך כמה ברגים קטנים ומברג ועוד חלק שקשה מאוד להסיג אותו אני לא יודע את השם שלו כול כך ניראה לי שאתה אולי יודע איך קוראים לו אבל אני לא יודע את השם שלו" אמר לי בודי. "איזה חלק?" הסתקרנתי הוא הראה לי חלק די ארוך ועקום "אאהה אני מכיר את החלק הזה!!" אמרתי "קוראים לזה מסמר ולא כול כך קשה להסיג אותו!!" "מה??" נדהם בודי "אצלנו מאוד קשה להסיג את החלק הזה!!" צחקתי "טוב אני כבר מביא לך את כול מה שאתה צריך אולי יש עוד משהוא שאתה צריך לפני שאני הולך לבית הספר?" "לא אני לא צריך כלום!" "בטוח?" שאלתי "כן אתה לא צריך לדאוג לי" "טוב" אמרתי והלכתי להביא לו את הדברים מהמחסן שנמצא בחצר.

יצאתי למחסן שבחוץ והבאתי לבודי את כול מה שביקש ממני מהארגז הכלים של אבא שלי. "תודה" אמר לי בודי עדיין המום שיש לי את החלק "שקשה מאוד" להסיג. "בבקשה" אמרתי לבודי "עכשיו אני צריך ללכת לבית הספר כי אני עוד מעט מאחר..." "להתראות" אמר לי בודי "ביי" אמרתי לו וסגרתי את המגירה ויצאתי מביתי. בדרכי לבית הספר לא הפסקתי לחשוב על בודי. כמה הוא מסכן שביום אחד הוא מאבד את המשפחה שלו ומגיע אלינו לכוכב שהוא בכלל לא מכיר והחלטתי שמהיום אני יעשה תורנות עם אגם כדי לארח לבודי חברה. וכך תכננתי כול היום בהפסקות וגם בשיעורים את הטבלה וכבר חכתי לסוף היום בשיעור האחרון נשמע הצלצול המושיע. הרמתי כיסא ורצתי כמה שיותר מהר לבית.

נכנסתי לבית שלי וזרקתי את הטיק שלי בכניסה ורצתי לחדר של אגם פתחתי את המגירה של בודי. "היי בודי!" אמרתי "הכלים שהבאתי לך עזרו לך?" שאלתי אותו "כן בטח!!" ענה לי "הם עזרו לי לבנות הרבה מאוד מהחללית אבל אני צריך עוד מהחלק איך אמרת שקוראים לו?" שאל אותי "מסמר" עניתי "כן בדיוק מסמר אני צריך עוד מסמר אחד וקצת שמן של מכוניות כדי להפעיל את החללית" "שמן של מכוניות??" שאלתי "מאיפה אני אביא לך שמן של מכוניות?" לא ידעתי מאיפה להביא לו את שמן "לא יודע אבל זה מה שאני צריך" ענה לי "טוב אני אביא לך מסמר" אמרתי ויצאתי למחסן שוב והבאתי לו. "טוב עכשיו נשאר לי להביא לך את השמן", אמרתי ויצאתי מהחדר. תוך כדי שאני חושב אך אפשר להביא שמן של מכוניות אגם נכנסה לבית מבית הספר. "היי עמית אתה נראה מוטרד" אמרה לי "כי אני באמת מוטרד" עניתי לה.

נכנסתי לבית

מתי שאמא הגיעה ישר יצאנו לבחוץ למכונית שלה אגם הביאה כוס פלסטיק ושמנו את הכוס מתחת לנזילה של האוטו. "טוב עכשיו נשאר לנו רק לחכות עד שהכוס תתמלא" אמרה אגם ונכנסנו לבית ואז שמענו את אמא "ילדים אני הולכת להביא את עדן ואני כבר חוזרת" "אבל אמא" אמרה אגם "רק עכשיו הגעת מהעבודה" "נכון" אמרה אמא "אבל הגעתי קצת באיחור הייתי אמורה להגיע היום כרגיל אבל הייתה איזה תקלה בעבודה אז הגעתי באיחור" "זה לא טוב!" לחשתי לאגם "הכוס תיפול וגם היא לא הספיקה להתמלא עד הסוף!!" "נכון זה מה שחשבתי" לחשה לי אגם בחזרה "לכן חשבתי שאנחנו ניקח את עדן ברגל כדי שאמא לא תיסע באוטו!" אמרה "נו? מה אתה חושב?" שאלה אותי אחרי שלא עניתי לה

"למה אתה מוטרד?" שאלה אותי "כי בודי ביקש ממני להביא לו את השמן המוזר של המכוניות לחללית שלו ואני לא יודע איך אני אביא לו" אמרתי "מה אתה דואג?" אמרה "יש לי רעיון!" "מה? באמת?" נדהמתי "מה הרעיון?" שאלתי אותה "רגע תן לי להיכנס לבית השניה חזרתי מבית הספר!" אחרי שהיא נכנסה לבית שמה את הטיק במקום היא אמרה לי "הרעיון הוא כזה" התחילה "מתי שאמא תחזור מהעבודה נתגנב לבחוץ גם ככה האוטו מנזיל שמן אז מתי שהיא תבוא נשים כוס מיתחת לנזילה ונסיג לבודי שמן!" אמרה "טובב, ואת חושבת שזה יצליח?" שאלתי אותה "כן נו אני יודעת מה אני אומרת" ענתה לי "וחוץ מזה יש לך רעיון יותר טוב מזה?" שאלה אותי "ת'אמת אין לי" עניתי לה "נו אז מה אחפת לך "טוב" עניתי לה "לפחות ננסה.

אם להגיד את האמת הרעיון לא קסם לי בכלל אבל אני יודע שאני צריך לעשות את זה "טוב" עניתי לאגם באי רצון "יופי!!" שמחה אגם "בוא נגיד את זה לאמא לפני שהיא תלך!" הלכנו לאמא מהר "אמא!!" אמרה אגם "אמא לא צריך שאת תלכי אנחנו נלך לקחת את עדן!" יצאנו לבחוץ ומהחלון ראינו שאמא התפלאה "יאלה בואי נעשה את זה מהר למה אני לא אוהב לקחת את עדן" רצנו לגן של עדן הבאנו אותה לבית אמא התפלאה עוד יותר כאשר חזרנו מהר כי בדרך כלל לוקח לנו מלא זמן לחזור עם עדן. "נראה לי שזה הרבה זמן מתחת לאוטו בואי נבדוק אם הכוס התמלאה עד הסוף" אמרתי לאגם יצאנו לבחוץ לבדוק את הכוס ראינו שהיא מלאה חצי "טוב בוא נראה מה יגיד בודי" אמרה לי אגם נכנסנו לחדר של אגם ואגם נעלה אחרינו את הדלת "בודי זה מספיק שמן?" שאלה אגם את בודי "כן, זה נראה לי מספיק" יופי חשבתי "עכשיו נשאר לי רק להשים את השמן והחללית מוכנה!"

ראינו את בודי שם את השמן וסופר לאחור "3... 2... 1..." שהוא הגיע לאפס התחילה החללית לעשות רעשים מוזרים. "מעולה!! עכשיו החללית עובדת!!" הוא אמר "יופי זה אומר שסוף סוף אתה תוכל לפגוש את המשפחה שלך!!" אמרה אגם "כן אבל אני אצטרך לחכות ללילה" אמר בודי וחיכה בקוצר רוח ללילה שיבוא - הגיע הלילה - אני ואגם חיכינו לשעה מאוחרת בלילה. שכולם היו ישנים יצאתי מחדרי והלכתי לחדר של אגם. אגם ובודי חיכו לי ליד החללית בחוץ. יצאתי מהחלון והלכתי לכיוונם. בודי נכנס ונפרדנו ממנו הוא התניע את החללית שהתחילה לעשות עוד פעם את הרעשים המוזרים "להתראות בודי!" קראנו אני ואגם לבודי שכבר טס לעבר השמיים. "להתראות!" קרא לנו בחזרה.

"השארתי לכם הפתעה במגירה!" ונעלם לו בין העננים. נכנסנו אני ואגם מהחלון בחזרה לבית. "בואי נראה מה בודי השאיר לנו במגירה" אמרתי לאגם. פתחנו את המגירה מצאנו בפנים מסך קטן. אגם הדליקה את המסך לפתע על המסך הופיעו הפנים של בודי "היי" קרא לנו בודי מהמסך "השארתי לכם את המסך כדי שנוכל תמיד להיות בקשר!" "להתראות!" קראנו לעברו והמסך נסגר. הכנסנו את המסך בחזרה למגירה יצאתי מחדרה של אגם והלכתי לישון עם הרגשה טובה!

ה

"השארתי לכם הפתעה במגירה!" ונעלם לו בין העננים. נכנסנו אני ואגם מהחלון בחזרה לבית. "בואי נראה מה בודי השאיר לנו במגירה" אמרתי לאגם. פתחנו את המגירה מצאנו בפנים מסך קטן. אגם הדליקה את המסך לפתע על המסך הופיעו הפנים של בודי "היי" קרא לנו בודי מהמסך "השארתי לכם את המסך כדי שנוכל תמיד להיות בקשר!" "להתראות!" קראנו לעברו והמסך נסגר. הכנסנו את המסך בחזרה למגירה יצאתי מחדרה של אגם והלכתי לישון עם הרגשה טובה!

ה

הסוף!!

מה קורה כש...

יצור מכוכב אחר נוחת לי בגינה?

אגם נמצא בחדר שלי בזמן הלא נכון?

עדן לקחה לך משהו שאני חייב מאוד?

שאני נכנס לחדר של עדן ומנסה לקחת מימנה משהו בלילה?

בודי מבקש ממני להביא לו שמן של מכוניות?

על כול השאלות האלה אתם תגלו בתוך הספר!!

בכמה חלליות תדרגו את הספר: