HE11–13תצוגה מקדימה של הסיפור
זנוקסז והגוט רנזי
רניזי ישב מול המסך, הלב שלו דופק במהירות. לידו עמד זנוקס, המאמן הכי טוב שהיה לו אי פעם, שעיניו נעוצות במפה הדיגיטלית.
המבצע התחיל. רניזי זז במהירות בין הבניינים הווירטואליים, הצוות שלו עוקב אחריו. זנוקס קרא לו טקטיקות מעל הכתף, מנתח כל תזוזה של היריבים.
פתאום, אביאל הופיע מאחורי פינה. "עכשיו!" צעק זנוקס. רניזי הגיב במהירות ברק, הידיים שלו רוקדות על המקלדת.
רניזי הצליח לבצע טריק מדהים שהוביל את הקבוצה לניקוד מכריע. אפילו אביאל, שתמיד נראה בטוח בעצמו, נראה מופתע.
הסיבוב האחרון היה מתוח. רניזי והצוות שלו היו בפיגור קל, אבל זנוקס לא איבד את הראש.
רניזי בצע את התכנית בדיוק כפי שתכנן זנוקס. הוא הוביל מתקפת פתע מבריקה, עבר את אביאל בתחבולה חכמה, והבקיע את הנקודות המכריעות.
כששעון המשחק הגיע לאפס, הציון על המסך הראה ניצחון. רניזי קפץ מהכסא, וזנוקס חיבק אותו בחוזקה.
אביאל ניגש אליהם אחרי הטקס. "משחק מדהים," הוא הושיט יד. "אתם באמת הטובים ביותר."
רניזי לחץ את ידו בחיוך. הוא הבין שהניצחון הזה לא היה רק שלו - זה היה של הצוות, של השעות האינסופיות של אימון, ושל האמון שזנוקס נתן בו.
זה רק ההתחלה," אמר זנוקס וחייך. "יש לנו עוד הרבה טורנירים לנצח ביחד."
