HE7תצוגה מקדימה של הסיפור
העלייה המאתגרת
מאת : חיה גלבר
בס"ד
שמי לאנה ועליתי לארץ מאוקראינה לא מזמן, השיער שלי ארוך וגולש בצבע ג'ינג'י, העיניים שלי בצבע ירוק ואני לומדת בכיתה ז'. עליתי לארץ עקב המלחמה נגד רוסיה. עליתי רק עם אמי, ולא אפשרו לאבי לצאת בגלל שאוקראינה צריכה לוחמים כדי להילחם נגד רוסיה.
הטקסט שלך...
העלייה הייתה קשה, היה צריך להתחמק מהרוסים וכדי שלא ניתפס ע"י הרוסים, הכנו תעודות זהות מזויפות. ברגע שעלינו לרכבת בקשו מאתנו תעודות זהות ולמזלנו הם נתנו לנו להיכנס. כשהגענו לנמל, אמי היקרה, כבר לא הייתה איתי, היא חלתה במחלה קשה ונפטרה בדרך, נשארתי בודדה ליד הנמל
ולפתע נחת עלי משהו לבן ונוזלי מייד הבנתי מה זה ...איזו ציפור מעצבנת! ניקיתי את הכתף וכשהורדתי את היד, הציפור התיישבה על הכתף שלי. לרגע לא הבנתי מה היא עושה רציתי להעיף אותה אבל אז ראיתי אותה עם פרצוף מתחנן ואמרתי לעצמי:
מסכנה, בטח גם היא לבד, בלי אבא או אמא, אקח אותה איתי. הציפור הייתה בשלושה צבעים: אדום, שחור ואפור, היא ממש יפה חשבתי בלב ומיד נשמעה הצפירה השלישית של האונייה ורצתי מהר אל הסיפון.
הדרך הייתה ארוכה והייתי צריכה להסתיר אותה. כן, את הציפור. אוי, אמרתי לעצמי, לא נתתי לה שם. חשבתי וחשבתי עד שעלה למוחי רעיון, אקרא לה דרור, כי דרור זה מילה נרדפת לחופש ואני מרגישה כל כך חופשיה כרגע. חלפו שבועיים ארוכים שהרגישו כמו חודשיים, אבל כל הזמן חשבתי מה מטרתי והיא לעלות לארץ ישראל.
איזה שם יפה זה דרור
עבר זמן מה והנה הגענו אל הארץ שלי של העם שלי, זאת ארץ ישראל ולא אחרת. איזו שמחה, איזו התרגשות, אמרתי לעצמי עכשיו רק נשאר להתמקם בארץ וללכת לאולפן למרות שאני יודעת קצת עברית אבל עם מבטא רוסי. טוב לאנה, קדימה, אמרתי לעצמי.
כשירדתי מהספינה ,התחלתי לבכות ולא הצלחתי לעצור את הדמעות. לאט לאט נרגעתי ויצאתי בדרכי לאולפן. כן, המקום הראשון שרציתי ללכת אליו היה האולפן. האנשים באולפן היו ממש נחמדים, הם שכרו לי בית קטן. בדרכי לבית ירד שלג רך וקר כמו שם, באוקראינה.
איזה אנשים נחמדים
כשנכנסתי הביתה, התחלתי לבכות. מה, איפה דרור? לאן היא הלכה ? נכנסתי למיטה ובכיתי ובכיתי עד שלפתע נשמעו דקירות על החלון אבל זאת לא הייתה דרור, לדרור יש כנפיים בצבע אפור ולציפור הזו היו כנפיים בצבע לבן. אני לא מאמינה שזה קורה לי אמרתי לעצמי.
1
איפה דרור?
מרוב עייפות נרדמתי על המיטה, הלילה הרגיש ארוך וככה איתו גם החלומות... היה לי סיוט שדרור נפצעה. הלב שלי הלם בחוזקה ולא ידעתי מה עלי לעשות. אמרתי לעצמי שעלי לחפש אחריה, דאגתי לה מאוד. לבשתי את המעיל ויצאתי החוצה.
ירד שלג רב ולרגע התחרטתי שיצאתי החוצה, אבל אם כבר יצאתי אז למה לחזור חשבתי, והנה אני רואה לפתע את דרור, כל כך שמחתי למצא אותה, והיום יש לי חברים וכמובן את דרור.
הסוף!
העלייה המאתגרת
מי זאת לאנה? ואיזו חיה פגשה בדרך? אולי עורב? אולי דב? או שזה סתם נמלה קטנה? לאן הלכה? והאם הצליחה להגיע ליעד ?
כל זאת תגלו בספר הבא שלפנכם מאת: חיה גלבר
