HE29–11תצוגה מקדימה של הסיפור
הכלב שמצא בית
יובל חזר הביתה מבית הספר כשפתאום שמע נביחות חלשות. ליד עץ גדול ישב כלב לבן גדול עם כתם שחור, והוא נראה עצוב ובודד.
יובל ניגש לכלב בזהירות ונתן לו קצת מים מהבקבוק שלו. הכלב ליקק את ידו והזיז את זנבו בשמחה. "אני חייב לעזור לך," לחש יובל.
יובל הוביל את הכלב הביתה, אבל הלב שלו דפק חזק. מה אבא יגיד? אולי יכעס?
כשאבא פתח את הדלת, הוא הופתע לראות את הכלב הגדול. "אבא, אנא! הוא היה לבד ברחוב," התחנן יובל. "הוא צריך אותנו!"
אבא התכופף, ליטף את הכלב והחייך. "טוב, נחפש אם יש לו בעלים. ואם לא נמצא אף אחד, הוא ישאר איתנו." יובל חיבק את אבא בשמחה.
בונמי מצא לו בית חדש ומשפחה אוהבת. מהיום ההוא, יובל ובונמי היו חברים הכי טובים.
