HE11–13תצוגה מקדימה של הסיפור
הכלב שהלך לאיבוד צ'רלי
שילת גרה בגבעתיים, בקומה השלישית, עם אמא, אבא והכלב צ'רלי. בכל לילה צ'רלי ישן בכלוב הקטן שלו, ליד הספה, ונוחר כמו טרקטורון קטן.
אבל לילה אחד שילת התעוררה בגלל שקט מוזר. הכלוב היה פתוח, השמיכה הייתה בחוץ, וצ'רלי נעלם. אמא אמרה, "נחפש יחד," ואבא לקח פנס. שילת מצאה על הרצפה שערה חומה ולידה נצנוץ כחול, כמו כוכב שנפל.
הנצנוץ פתח דלת קטנה מתחת לשולחן. שילת זחלה פנימה והגיעה לעולם הגרביים, שבו גרביים תלויים על חבלים ולוחשים סודות. "ראיתם כלב קטן?" שאלה שילת. גרב אדומה הצביעה אל כרית גדולה, ושם נפתחה דלת לעולם הכריות.
בעולם הכריות הכול היה רך וקפיצי. שילת קפצה בזהירות, שמעה נביחה רחוקה, ורצה בעקבותיה אל עולם הגינה שמתחת לבניין. שם, ליד הנדנדות, ישב צ'רלי בתוך ארגז קרטון. הוא נראה מבולבל, אבל כששמע את שילת, זינק אליה וליקק לה את האף. שילת חיבקה אותו ואמרה, "מסעות זה נחמד, אבל בבית מחכים לך." אמא ואבא חייכו, וצ'רלי חזר לכלוב שלו עם שמיכה חדשה וחיבוק גדול. מאותו לילה שילת השאירה ליד הכלוב שלט קטן: "צ'רלי, אם אתה יוצא להרפתקה, קח אותי איתך."
