HEתצוגה מקדימה של הסיפור
הילי שקטה
היו הייתה פעם ילדה בשם הילי והיא הייתה שקטה.כל הזמן שהייתה בבית ספרה,אף אחד לא שם לב אליה.תמיד אבל כשהיה לה הרבה מאוד ביטחון,רק אז היא יכלה לדבר. אבל תמיד בשקט.
יום אחד פתאום הרגישה מנהיגה. כשיצאה מחדרה, ספרה לאמא שלה שהיא מרגישה מנהיגה. אמא שאלה: מה זה אומר להרגיש מנהיגה? היא אמרה: זה תחושה כזאתי של אומץ.באמת? שאלה אמא.באמת! והתארגנה לבית לספרה.
כשהייתה מול שער בית הספר כל הביטחון שלה ירד לרצפה .לפני .כשהלכה לבית הספר,שיארה לעצמה בראש תיהיה עם מלא חברים שסובבים סביבה.
כשחצתה את השער שוב פעם גילתה אומץ. ככה היא המשיכה עד לכיתתה. וכשהגיעה לכיתתה, שוב פעם האומץ ירד,היא כבר לא ידעה מה לעשות, כי למרות שכל האומץ ירד לה עדיין נשאר לה קצת אומץ.
כשנכנסה לכיתה היה לה מלא ביטחון עצמי. היא קראה לחברה שלה אליס,והתחילה לדבר איתה. אחרי 5 דקות,שאליס הלכה לשרותים צעקה בבהלה:"אאאאאאאאאאה!!!," הילי שאלה את אליס:"מה קרה!" אליס ענתה להילי " אני חושבת ראיתי רוח רפאים"
אליס אמרה:"אומייגאד מסכנה זה כנראה נורא מבהיל" אליס ענתה לה:"כן אה נורא מבהיל" הן המשיכו במשחק מחבואים.לאחר מיכן היה צלצול והמשיכו לדבר בדרך לכיתה.
לאחר מיכן אכלו ארוחת בוקר. נגמרה הפסקת האוכל והיה שיעור עברית. הילי לקחה את החוברת מהמגירה ובדרך נפלה ונפצעה .אליס שאלה אותה:,"הילי הכל בסדר את צריכה עזרה," מרוב כאב לה היא אפילו לא הצליחה לדבר.
נגמר השיעור,והן יצאו להפסקה .בפציעה הילי שברה את הרגל.ואליס אמרה לה:"הבית ספר הזה מקולל".נכון" אמרה הילי.
הסוף
