HEתצוגה מקדימה של הסיפור
היומן האישי של נילי
כתבה ואיירה: עומר דגן ד'2 בית ספר: סביונים
יומני היקר שלום היום אני הולכת לספר לכם על (אוירה דרמתית) מקרה התפוצ'יפס!!! תם תם תםםם!!!
זה היה בחופש הגדול אמא שלי לקחה את אח שלי ל... רגע איך שכחתי להציג את עצמי. היי אני נילי יש לי שיער ועיניים חומות יש לי שני גורי כלבים בשמות רוקי ורוי (והם ממש שובבים) יש לי אח קטן בשם רועי והוא הכי חנון בארץ ואחות גדולה שכל הזמן בצבא. יש לי רק אמא כי אבא שלי עזב עוד כשאחותי הייתה בת שנתיים!! אני בת 12 בכיתה ז' ולחברה הכי טובה שלי קוראים ליבי והיא הכי חמודה בעולם!!!!!!!!!!!!!!!
אז עכשיו בוא נמשיך רגע איפה עצרנו?? אה נכון טוב יאללה בוא נמשיך.
אז אמא שלי לקחה את אח שלי לחוג השחמט שלו: "ביי חמודה אני לוקחת את רועי לחוג שחמט החדש שלו". "טוב ביי אמא". "אה ואל תשכחי עד שאני לא מגיעה בלי חברות ובלי באלגן!!!!!!! "ברור אל תדאגי הבית יהיה מושלם ונקי כשתחזרי". פתחתי את הטלוויזיה בסדרה הכי טובה בעולם (ברור שזה קוקומלון).
"וואי אני כבר מלא זמן מול הטלוויזיה אני מתחילה להיות ממש רעבה. מה אני אוכל??, אולי שוקולד? לא! זה מתוק מדיי!!! אולי דובונים? לא!! זה מלוח מדיי, אולי תירס? לא!!!!!!!!!!!!!!! צהוב מדיי! אולי במבה? לא! יבש מדיי, אולי מרק? לא! רטוב מדיי!!!!! אולי חציל??? לא!!!! מר מדיי, אולי מלפפון חמוץ? לא, חמוץ מדיי!!!! אוליי עגבנייה?? לאאאא שם ארוך מדיי, אולי דג??????? לא, שם קצר מדיי. רגערגעעערגעע יש לי רעיון! אני יאכל תפוצ'יפס, כןןןן!!! אוקיי אני ילך לארון החטיפים במטבח ואני יקח לי תפוצ'יפס"
"אני לא מאמינה!!! (כעס) אמא שמה את התפוצ'יפס האחרון שברור שהיא היחידה שמגיעה אליה. אוף!!!!!!!!!!!. טוב אני חייבת לאכול את התפוצ'יפס הזה. אה! יש לי רעיון, אני יעלה על השרפרף שליד המקרר (מביאה את השרפרף) אה!!! רוקי מה אתה עושה!!? אוי לא גם רוי!!!!!! אוווווווווווווווו!!! (נפילה). הכלבים האלה לא מבינים מתי להפסיק אוו! וואי זה ממש כואבבבב! טוב אולי זה לא היה רעיון כל כך טוב לקחת את השרפרף (ליקוק) טוב טוב אני סולחת לכם, בואו חמודים שלי".
"אה יש לי רעיון!!!!!! אני יתקשר לליבי!" (הולכת לטלפון) גלינג גלינג. "הלו?" "היי ליבוש בואי אליי דחוף"!!!!! "למה מה קרה??" פשוט בואי"! "נו מה יש לה אני מחכה לה כבר חצי דקה!!!!!" "הנה הגעתייי (התנשפות) נו אז מה קרה???????? (עבירה דרמתית) אני... לא מגיע לתפוצ'יפססס!!!!!!" "יואו איזה מזל שקראת לי יש לי רעיון נדיר!!! אנחנו צריכות לקפוץ מהחלון 5 סנטימטר מעל הארון ואז נגיע למגירה של התפוצ'יפס". "וואי את גאונה, אז יאללה בואי נתחיל".
"טוב את מוכנה בשלוש את קופצת". "רגע ליבי, את בטוחה שלא יקרה לי כלום?" "כן ברור אל תדאגיי שלוש שתיים אחת..." (קופצת) "אהההההה!!!! רגע נראה לי הגעתי לתפוצ'יפס! כןןןן!!!! הנה זה רגע... יששששש!!!!!!!!!!! הצלחתי. רגע אוי לא!! הארון חטיפים נופללללל... (טראח) אווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!" "נילי את בסדר שם"? "לא ממש! את יכולה להרים את הארון ממני"? "כן ברור אני עכשיו מרימה. "טוב לפחות בסוף הצלחתי להגיע לתפוצ'יפס. רגע רגע רגע הבית... הוא... הוא... כולו מבולגן!!!!!!!!! אמא שלי תהרוג אותי עם היא תראה את זה"! "אל תדאגי אני יעזור לך לסדר את בינתיים תנוחי קצת.
"יאללה נסדר פה וגם קצת פה ועוד טיפה פה עוד קצת פה וסיימתי לסדר את המטבח עכשיו נשאר לי רק את הסלון וסיימתי. נילי איך את"? "קצת משתפר, מה שיותר מלחיץ אותי זה מה אני יגיד לאמא שלי על מה שקרה לי בראש"! "אני חושבת שתגידי שנרדמת ונפלת מהספה, ההורים שלי מאמינים לזה תמיד כדאי לך לנסות". "האמת זה לא רעיון רע יחסית לרעיון הקודם שלך שגרם לכל העניין הזה". "בסדר... אני מצטערת. טוב עכשיו שסיימתי לסדר גם את הסלון אז נראה לי עדיף שאני אלך כדי שאמא שלך לא תדע שהייתי פה. אה ואל תשכחי שקבענו מחר לראות אצלי קוקומלון". "ברור איך אפשר לשכוח. אז ביי". "ביי..." "טוב עכשיו אני רק צריכה לפתוח את התפוצ'יפס ולראות טלוויזיה כדי שזה לא יראה חשוד בכלל. טוב הם הגיעו פשוט להיות נורמלית". "היי חמודה שלי חזרנו, וואו השארת את הבית ממש מסודר, אני גאה בך". ברור אמא אני תמיד שומרת על החוקים (צחקוק).
יומן אישי ביותר על מקרה מאוד מיוחד מצחיק ומוזר ומה שלא יהיה אסור שהוא יגיע לאמא שלי או לרועי המלשן הזה אז אתם יכולים לקרוא אבל רק אם אתם יודעים לשמור סודות, סומכת עליכם
