HE4תצוגה מקדימה של הסיפור
היום הראשון שלי בסגר/ ליאם דג'ן
שלום, קוראים לי ליאם, אני בת 8 ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי. יום אחד כשחזרתי מהלימודים עשיתי שטויות בבית, קפצתי על המיטה שלי, שיחקתי במשחקים עם המשפחה שלי וגם ניצחתי אותם. כשהגיע הלילה הלכתי לישון.
היום הרישון שלי בסגר
עבר הלילה והגיע בוקר, התלבשתי, צחצחתי שינים, התארגנתי צ'יק צ'אק. הכנתי מערכת לפני שנרדמתי. חיכיתי שאבא שלי יסיים להתארגן כדי לקחת אותי לבית הספר. פתאום ראיתי את אבא שלי עם פיג'מה ואמרתי לאבא: "אבא אתה אמור לקחת אותי לבית הספר ולא לשכב על המיטה, אני חיכיתי לך מלא זמן, עכשיו אני שוב אאחר לבית הספר".
ן
ה
אבא חייך אליי ואמר: "היום לא הולכים לבית הספר כי יש סגר". עניתי: "סגר? איזה סגר?". אבא ענה לי שאנחנו צריכים להשאר בבתים ולא להגיע לבית הספר או לעבודה כי יש וירוס בשם "קורונה".
לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שלא יהיה לי עם מי לדבר או לשחק. לא ידעתי איך נלמד מרחוק, זה היה מבלבל בהתחלה. במהלך היום דיברתי עם המורה דרך הזום. חשבתי שאבא שלי המציא את כל הסיפור של הסגר אבל כששמעתי שהמורה מספרת לנו על זה התחלתי לדאוג.
כשסיימתי את הזום עם המורה, הגעתי לחדר, שכבתי על המיטה וחשבתי לעצמי: למה בכלל הגיע הקורונה הזו לחיים שלנו? אבל גם חשבתי שיש הרבה יתרונות לקורונה כמו למשל: להיות יותר עם המשפחה, לשחק במשחקים ולישון קצת יותר. מאז עברו הרבה ימים של סגר, מחלקם נהנתי ומחלקם פחות.
