האי הבודד

האי הבודד

לפני שנים רבות היה באמצע הים אי קטן ובודד. על האי חיו חיות רבות, אבל שתיים היו הכי מסקרנות: דוד הקוף ואריאל האריה.

דוד היה קוף שובב שאהב לקפוץ בין העצים ולספר בדיחות לכל החיות. אריאל היה אריה חכם וחזק, אבל לפעמים נראה קצת מפחיד מרחוק.

יום אחד קפץ דוד מענף לענף, עד שלא שם לב ונחת ישר על מלכודת ישנה שהסתתרה בין העלים. המלכודת נסגרה על רגלו, ודוד נבהל מאוד.

"הצילו! מישהו יכול לעזור לי?" צעק דוד בקול רועד. אף חיה לא ענתה, והאי היה שקט מאוד.

בדיוק אז עבר אריאל האריה ליד העצים ושמע רעש מוזר. הוא לא שם לב קודם לדוד, והמשיך ללכת בשקט לעבר החוף.

"אריאל! אריאל!" צעק דוד בכל הכוח. אריאל נבהל מהצעקה, הסתובב מהר, וראה את דוד הקוף בתוך המלכודת.

אריאל רץ אליו מיד וניסה לפתוח את הברזל החזק עם כפותיו. דוד ניסה למשוך את הרגל, אבל זה רק כאב יותר.

"אל תדאג, דוד, אני לא עוזב אותך," אמר אריאל ברוך. הם ניסו יחד: דוד דחף מבפנים, ואריאל משך מבחוץ.

אחרי זמן רב והרבה מאמץ, פתאום נשמעה "קליק" חזקה. המלכודת נפתחה, ודוד השתחרר סוף סוף.

"תודה, אריאל, אתה לא מפחיד כמו שחשבתי," חייך דוד. "ואתה לא רק שובב כמו שכולם אומרים," חזר וחייך אריאל.

מאותו יום ישבו השניים יחד על החוף, סיפרו סיפורים והסתכלו על הגלים. דוד הקוף ואריאל האריה נהיו החברים הכי טובים על האי הבודד.