HE411–13תצוגה מקדימה של הסיפור
בננה
במטבח של נועה, ליד קערת הפירות, שכבו בני בננה ותותי התות. השמש נכנסה מהחלון, והריח של ארוחת הבוקר מילא את הבית.
פתאום אמר בני: "אני הפרי הכי מגניב! אני גבוה, מתוק, ויש לי קליפה כמו מעיל." תותי צחק ואמר: "אני יותר מגניב! אני אדום כמו לב, ויש לי נקודות כמו כוכבים."
בני התמתח בקערה. "ילדים לוקחים אותי לבית הספר," הוא אמר בגאווה. תותי קפץ קלות וענה: "ואותי שמים על עוגות יום הולדת! כולם מחייכים כשאני מגיע."
הוויכוח נעשה חזק כל כך, שכמעט גלגלו את התפוח מהקערה. נועה נכנסה למטבח ושאלה: "מה כל הרעש?" שני הפירות השתתקו מיד. נועה חשבה רגע ואז אמרה: "למה לריב מי יותר מגניב? כל אחד טעים בדרך שלו." היא חתכה את בני לפרוסות, שטפה את תותי, ושמה אותם יחד בקערית עם יוגורט. בני הביט בתותי ואמר: "האמת, האדום שלך ממש יפה ליד הצהוב שלי." תותי חייך: "וגם אתה עושה את הקערית שמחה יותר." נועה טעמה ואמרה: "זה השילוב הכי מגניב בעולם!" מאז בני ותותי כבר לא התווכחו. הם ידעו שכיף יותר להיות שונים ביחד.
