HE310–12תצוגה מקדימה של הסיפור
איזה נועם מלך זה
נועם אהב לקפוץ על טרמפולינה בחצר של הבניין. יום אחד הרגיש בליטה קטנה בבטן, כמו גולה שמציצה ואומרת שלום.
אמא מיכל לקחה אותו לבית החולים לילדים. דוקטור יעל בדקה בעדינות ואמרה, “זה בקעון קטן. נתקן אותו בניתוח קצר, ואתה תחזור לקפוץ בקרוב.”
בבוקר הניתוח נועם לבש פיג’מה כחולה של בית החולים. אח איתי הביא לו מדבקה של חללית ואמר, “היום אתה אסטרונאוט אמיץ שיוצא למשימה.”
בחדר הניתוח היו אורות גדולים ומסכה רכה עם ריח של תות. נועם ספר עד חמש, חשב על הירח, ונרדם בשקט כשאמא מיכל מחזיקה לו את היד. כשנועם התעורר, דוקטור יעל חייכה ליד המיטה. “המשימה הצליחה,” היא אמרה. “הבקעון נפרד ממך יפה.” נועם שתה מיץ תפוחים ואכל קרטיב כתום. קצת כאב לו, אבל אח איתי הסביר שהגוף שלו עובד עכשיו כמו צוות בנייה קטן. אחרי כמה ימים בבית, נועם כבר צייר חלליות והלך לאט במדרכה. כשהרופא אישר, הוא חזר לחצר. הפעם הוא קפץ בזהירות, וחייך כאילו באמת הגיע לירח.
