HE39–11תצוגה מקדימה של הסיפור
אדרקון
פעם אחת, בהרי ישראל המרהיבים, חי דרקון בשם אריק. הוא היה ידוע בקשקשים הירוקים המנצנצים שלו שנצצו תחת השמש ובנשימתו הלוהטת שיכלה לחמם את הפסגה הקרה ביותר. אך רוחו ההרפתקנית של אריק הובילה אותו לנפילה מצערת, ופצע את רגלו קשה.
תקוע על הר מבודד, אריק התמודד עם אתגר קשה. עם רגלו השבורה, התנועה הפכה למאמץ כואב. ובכל זאת, הוא היה נחוש לשרוד ולמצוא עזרה, לא משנה מה. בוקר אחד, כשאריק שכב וחשב על צעדיו הבאים, ארנב בשם דיוויד קפץ לידו. דוד היה חכם והכיר היטב את ההרים.
כשראה את מצוקת הדרקון, הציע דיוויד לגבש תוכנית לנווט בין הפסגות, להימנע משבילים תלולים ולמצוא מקומות בטוחים למנוחה. בהתלהבות, אריק הקשיב כשדיוויד שיתף את הידע שלו על צמחים אכילים ומקורות מים נקיים בסביבה.
במהלך אחת מעצירות המנוחה שלהם, הם נתקלו בעז תוססת בשם עומר. עומר שמע על אריק והיה מוקסם מהקשקשים והאומץ שלו. רוצה לעזור, עומר הציע לאסוף עשבים הידועים בריפוי ובהקלה על כאבים.
עם דיוויד שמוביל את הדרך ועומר מעניק טיפול, אריק החל להחלים לאט לאט. כל יום הוא התחזק, ונחישותו התחדשה, והעניקה השראה לחבריו החדשים. בהמשך, שיתוף הפעולה של השלישייה הפך לשיחת חיות ההרים.
חלפו שבועות, ואריק סוף סוף החלים מספיק כדי לנסות לעוף. כנפיו התרחבו מעל פסגות ההרים, תופסות את הרוח תחת שמי הדמדומים. כשהביט לאחור על מסעו, אריק חש הכרת תודה על הקשרים שהוא כעת יקר להם.
כשהשמש שקעה, אריק הבטיח לזכור תמיד את ההר הקסום שלימד אותו את כוח החברות והחוסן. דוד, עומר ואריק נשארו בעלי ברית לנצח, מגנים זה על זה בארץ שאהובה.
