קְרִיעַת יַם סוּף

קְרִיעַת יַם סוּף

לִפְנֵי אֲלָפִים רַבּוֹת שֶׁל שָׁנִים, עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מִמִּצְרַיִם אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ קָשָׁה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹבִיל אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, וְכֻלָּם קִוּוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים וְטוֹבִים יוֹתֵר.

יְהוֹשֻׁעַ הַקָּטָן הָלַךְ יַחַד עִם אִמּוֹ וְאָחִיו בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל. הוּא נָשָׂא חֲבִילָה קְטַנָּה עִם הַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ וְהִסְתַּכֵּל סָבִיב בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

לְפֶתַע, הֵם הִגִּיעוּ לְחוֹף הַיָּם. מִרְיָם, אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, עָצְרָה וְהִסְתַּכְּלָה עַל הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים. "אֵיךְ נַעֲבֹר אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל הַזֶּה?" שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים.

יְהוֹשֻׁעַ הַקָּטָן רָאָה אֶת מֹשֶׁה מֵרִים אֶת מַטֵּהוּ לִכְיוֹן הַיָּם. הוּא הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים וּבִקֵּשׁ עֶזְרָה לְעַמּוֹ. ...כְּשֶׁצְּבָא פַּרְעֹה נִכְנַס לְתוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לָרְדֹף אַחֲרֵיהֶם, הַמַּיִם חָזְרוּ לִמְקוֹמָם.

מִרְיָם לָקְחָה אֶת תֻּפָּהּ וְהִתְחִילָה לְנַגֵּן וְלִרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה. כָּל הַנָּשִׁים הִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ וְשָׁרוּ שִׁיר תּוֹדָה.