פלאי מתחת למים

פלאי מתחת למים

האוקיינוס מכסה יותר מ-70 אחוזים משטח פני הכוכב שלנו, מה שהופך את כדור הארץ להיראות כמו כדור כחול מבריק מהחלל. ועדיין חקרנו פחות מ-5 אחוזים מעולם התת-מימי העצום הזה! חוקרי האוקיינוס הם מדענים והרפתקנים אמיצים שצוללים עמוק מתחת לגלים כדי לגלות את הסודות החבויים בים.

אחד מחוקרי האוקיינוס הגדולים ביותר היה ז'אק קוסטו, מדען צרפתי שעזר להמציא את האקווה-לונג ב-1943. המכשיר המדהים הזה אפשר לצוללנים לנשום מתחת למים בפעם הראשונה מבלי להיות מחוברים לספינה בצינורות כבדים. לפני ההמצאה הזו, אנשים יכלו רק להחזיק את נשימתם או להשתמש בקסדות צלילה מגושמות שקשה היה לזוז בהן.

קוסטו הקדיש את חייו לחקר האוקיינוס ולתיעוד מה שמצא. הוא הפליג ברחבי העולם על ספינת המחקר המפורסמת שלו, קליפסו, והראה לאנשים את הפלאים שמתחת לגלים דרך תוכניות הטלוויזיה והסרטים שלו. בזכות עבודתו, מיליוני אנשים שמעולם לא ראו את האוקיינוס יכלו לצפות בדגים צבעוניים, דולפינים חינניים ויצורים מסתוריים מעמקי הים.

חוקרת יוצאת דופן נוספת היא ד"ר סילביה ארל, המכונה לעיתים 'העמוקה שלה' בגלל הישגי הצלילה המדהימים שלה. ב-1970, היא הובילה את הצוות הראשון של נשים אקונאוטיות שחיו מתחת למים במשך שבועיים במעבדה על קרקעית האוקיינוס! בית הגידול המיוחד הזה נקרא טקטיט II, והוא ישב 50 רגל מתחת לפני השטח ליד איי הבתולה.

ב-1960, דון וולש וז'אק פיקרד ביצעו אחת מהחקרי האוקיינוס הנועזים ביותר שניסו אי פעם. הם טיפסו לכלי תת-מימי מיוחד שנקרא טריאסטה וירדו למקום העמוק ביותר על פני כדור הארץ—הצ'לנג'ר דיפ בתעלת מריאנה. הם הגיעו לעומק מדהים של 35,797 רגל, שהוא עמוק יותר מאשר גובהו של הר האוורסט!

המסע לקח כמעט חמש שעות בירידה למים השחורים כזפת. הלחץ בעומק הזה חזק יותר מפי 1,000 מאשר על פני השטח—מספיק כדי למחוץ צוללת כמו פחית שימורים. ועדיין וולש ופיקרד היו נדהמים לראות דגים ושרימפסים חיים אפילו בסביבה הקיצונית הזו, מה שמוכיח שחיים קיימים בחלקים העמוקים ביותר של האוקיינוס שלנו.

חוקרי האוקיינוס של היום משתמשים בטכנולוגיה מדהימה כדי לחקור את הים. כלי רכב מופעלים מרחוק, הנקראים ROVs, הם כמו רובוטים תת-מימיים עם מצלמות וזרועות מכניות. מדענים שולטים במכונות הללו מספינות מעל, ושולחים אותם לעומקים מסוכנים מדי לבני אדם. ה-ROVs גילו דברים מדהימים כמו פתחי הידרותרמיים, שהם הרי געש תת-מימיים שיורים מים מחוממים במיוחד מלאים במינרלים אל תוך האוקיינוס הקר.

חקר האוקיינוס הוא לא רק על גילוי—הוא גם על הגנה. חוקרי האוקיינוס ראו כיצד זיהום, דיג יתר ושינויי אקלים פוגעים בחיים הימיים. שוניות האלמוגים, שהן בית ל-25 אחוזים מכל מיני האוקיינוס, מתות כי המים מתחממים מדי. פסולת פלסטיק צפה בטלאים ענקיים באוקיינוס, ופוגעת בבעלי חיים שטועים לחשוב שזה מזון.