HE38–10Vista previa de la historia
עשר המכות ויציאת מצרים
לִפְנֵי אֲלָפֵי שָׁנִים, עַם יִשְׂרָאֵל חָי בְּמִצְרַיִם כַּעֲבָדִים. הֵם עָבְדוּ קָשֶׁה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וּבָנוּ עָרִים גְּדוֹלוֹת לְפַרְעֹה הָרָשָׁע. הַחַיִּים הָיוּ קָשִׁים מְאוֹד, וְהָעָם זָעַק לַה' שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתָם.
יוֹם אֶחָד, אֱלֹהִים קָרָא לְמֹשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר. "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה," אָמַר ה', "וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי מִמִּצְרָיִם!" מֹשֶׁה פָּחַד, אֲבָל הוּא יָדַע שֶׁעָלָיו לְצַיֵּת.
מֹשֶׁה וְאָחִיו אַהֲרֹן הָלְכוּ אֶל אַרְמוֹן פַּרְעֹה. הֵם עָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר וְאָמְרוּ: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי!" פַּרְעֹה צָחַק בְּלַעַג. "מִי אֲנִי שֶׁאֲשַׁלַּח אֶת הָעֲבָדִים שֶׁלִּי?" הוּא אָמַר בְּגַאֲוָה.
אָז הֵחֵל ה' לתת את המַכּוֹת עַל מִצְרַיִם. הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מַכַּת דָּם – כָּל הַמַּיִם בַּיְאוֹר הָפְכוּ לְדָם אָדוֹם. הַמִּצְרִים לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת, אֲבָל פַּרְעֹה עוֹד לֹא הִסְכִּים לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ צְפַרְדְּעִים רַבּוֹת שֶׁמִּלְאוּ אֶת כָּל מִצְרַיִם. הֵן קָפְצוּ בַּבָּתִּים, בַּמִּטּוֹת וַאֲפִלּוּ בַּתַּנּוּרִים! פַּרְעֹה הִתְחַנֵּן שֶׁמֹּשֶׁה יַפְסִיק אֶת הַמַּכָּה, אֲבָל כְּשֶׁהַצְּפַרְדְּעִים נֶעֶלְמוּ, הוּא שׁוּב סֵרַב לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל.
הַמַּכּוֹת הִמְשִׁיכוּ לָבוֹא. כִּנִּים קְטַנּוֹת שֶׁעָשׂוּ גָּרוּד נוֹרָא, עָרוֹב שֶׁל חַיּוֹת פֶּרַע, וּמַחֲלָה שֶׁפָּגְעָה בַּבְּהֵמוֹת. כָּל פַּעַם פַּרְעֹה הִבְטִיחַ לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם, וְכָל פַּעַם הוּא חָזַר בּוֹ.
לְבַסּוֹף בָּאָה הַמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה, הַכִּי קָשָׁה מִכֻּלָּן – מַכַּת בְּכוֹרוֹת. ה' אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁכָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם יָמוּת בְּלַיְלָה אֶחָד. אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻגָּנִים אִם יִשְׂמוּ סִימָן מְיוּחָד עַל דַּלְתוֹת בָּתֵּיהֶם.
בַּבֹּקֶר, פַּרְעֹה קָרָא לְמֹשֶׁה בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. "קוּמוּ וּצְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי!" הוּא זָעַק. הַמִּצְרִים דָּחֲפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מְהֵר, וְנָתְנוּ לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים יָפִים.
שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲנָשִׁים, כולל נָשִׁים וִילָדִים, יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. הֵם הָלְכוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עִם בְּהֵמוֹתֵיהֶם וְכָל רְכוּשָׁם. אַחֲרֵי מֵאוֹת שְׁנוֹת עַבְדוּת, הֵם הָיוּ בְּנֵי חוֹרִין!
