HE239–11Vista previa de la historia
יוֹסִי וְאַבָּא בַּמִּילוּאִים
שְׁמִי יוֹסִי וַאֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה. לִפְעָמִים אַבָּא שֶׁלִּי נִקְרָא לְשֵׁרוּת מִילוּאִים וְהוּא נִמְצָא רַחוֹק מִבַּיִת הַרְבֵּה יָמִים. כְּשֶׁאַבָּא בַּמִּילוּאִים, אֲנִי יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ עָצוּב אוֹ גַּעְגּוּעַ. זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר לְהַרְגִּישׁ ככה, כִּי אַבָּא חָשׁוּב לִי מְאוֹד. כָּל הַיְּלָדִים שֶׁאָבָּא שֶׁלָּהֶם בַּמִּילוּאִים מַרְגִּישִׁים דְּבָרִים דּוֹמִים.
אִמָּא רוֹנִית אוֹמֶרֶת לִי שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה חָשׁוּבָה וְהוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה בְּקָרוֹב. אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר עִם אַבָּא בַּטֶּלֶפוֹן וּלְסַפֵּר לוֹ עַל הַיּוֹם שֶׁלִּי. זֶה עוֹזֵר לִי לְהַרְגִּישׁ קָרוֹב אֵלָיו גַּם כְּשֶׁוּא רָחוֹק.
בְּבֵית הַסֵּפֶר, הַמּוֹרָה גִּלָּה יוֹדַעַת שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי בַּמִּילוּאִים. הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי מַה שְׁלוֹמִי וּמַקְשִׁיבָה בִּסְבָלָנוּת. לִפְעָמִים זֶה טוֹב לְדַבֵּר עַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי. אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁעוֹזְרִים לִי לְהַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר. אֲנִי יָכוֹל לִצְיֵּר תְּמוּנָה לְאַבָּא, לִכְתּוֹב לוֹ מִכְתָּב, אוֹ לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי. פְּעִילֻיּוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֵב עוֹזְרוֹת לִי לְהַרְגִּישׁ שָׂמֵחַ.
אִמָּא מְחַבֶּקֶת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת שֶׁאַבָּא מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי וְאוֹהֵב אוֹתִי כָּל הַזְּמַן. כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר, אֲנִי מְתַכְנֵן מַה נַעֲשֶׂה בְּיַחַד. זֶה עוֹזֵר לִי לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת. יֵשׁ יָמִים קַלִּים וְיֵשׁ יָמִים קָשִׁים, וְזֶה בְּסֵדֶר. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּעְגּוּעַ הוּא חֵלֶק מֵהָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְאַבָּא. אֲנִי גִּבּוֹר קָטָן וְאֶמְצָא דְּרָכִים לְהַרְגִּישׁ טוֹב עַד שֶׁאַבָּא יַחֲזֹר הַבַּיְתָה.
