הַסֵּפֶר שֶׁל נוֹעָה

הַסֵּפֶר שֶׁל נוֹעָה

נוֹעָה קִבְּלָה סֵפֶר גָּדוֹל עַל חַיּוֹת. הַסֵּפֶר הָיָה מְיֻחָד מְאוֹד.

נוֹעָה פָּתְחָה אֶת הַסֵּפֶר וְרָאֲתָה אַרְיֵה! הָאַרְיֵה הָיָה גָּדוֹל וְיָפֶה. לוֹ הָיְתָה רַעְמָה זְהֻבָּה.

נוֹעָה הָפְכָה דַּף וְרָאֲתָה פִּיל! הַפִּיל הָיָה אָפוֹר וְחָזָק. לוֹ הָיָה חֲרְטוֹם אָרוֹךְ.

נוֹעָה הָפְכָה עוֹד דַּף וְרָאֲתָה גִ'ירָפָה! הַגִ'ירָפָה הָיְתָה גְּבוֹהָה מְאוֹד. לָהּ הָיָה צַוָּאר אָרוֹךְ.

נוֹעָה הָפְכָה דַּף נוֹסָף וְרָאֲתָה קוֹף! הַקּוֹף הָיָה קָטָן וּמָתוֹק. הוּא אָכַל בָּנָנָה.

נוֹעָה אָהֲבָה אֶת כָּל הַחַיּוֹת בַּסֵּפֶר. הִיא קָרְאָה אוֹתוֹ כָּל יוֹם. הַסֵּפֶר הֶחְכִּים אוֹתָהּ עַל חַיּוֹת מֵהָעוֹלָם.

נוֹעָה סִפְּרָה לְאִמָּא עַל כָּל הַחַיּוֹת. אִמָּא חִיְּכָה וְאָמְרָה: "אֵיזֶה סֵפֶר נִפְלָא!" נוֹעָה הִבְטִיחָה לִשְׁמוֹר עַל הַסֵּפֶר תָּמִיד.