הרפתקת הקסם

הרפתקת הקסם

היה הייתה ילדה ושמה יעלי. ליעלי היו שישה חברים וחברות הכי טובים וטובות: דן, רות, גילי, נויה ,שירה ואריאל.

הם אהבו מאוד לשחק יחדיו. דן עם עיניים ירוקות, רות עם האוברול הוורוד, גילי עם הגיטרה, נויה על הקורקינט, שירה עם הסרט הוורוד ואריאל הילד עם העפיפון.

יום אחד הם הלכו לים ופתאום ראו מפה. במפה היו רמזים והם רצו לחפש, לכן קבעו שמחר, בדיוק בשתיים, הם יתחילו בחיפוש הרמזים.

למחרת, כל אחד מהם חיכה למועד שקבעו ולאחר המתנה ארוכה, סוף סוף השעה שתיים הגיעה. הם נפגשו וקראו את הרמז הראשון. ברמז היה כתוב: "הוא מלוכלך מאוד והוא יהיה נקי רק אם תעזרו לו לגדול"

"אני יודעת", קפצה שירה, "היער הנטוש! הוא תמיד מלוכלך וצריך לנקות אותו".

הילדים הלכו ליער הנטוש וכשהגיעו אמרו ביחד "בואו נתחיל לנקות, קדימה.."

כעבור שעות של ניקיונות, אמר דן לפתע "וואו! איזה נקי!" מיד אחר כך, אמרה שירה: "היי חברים, תיראו, הנה עוד רמז". הם התחילו לקרוא: "אחרי שהגעתם עד לפה, תצטרכו להגיע לצפון, שם תראו ארמון". כולם התלהבו ושירה אמרה: "קדימה חברים, אתם באים?"

הם התחילו ללכת וכשהגיעו רצו להיכנס...

הם פתחו את הדלת בזהירות ופגשו באדם שפנה אליהם ואמר: "שלום לכם, קודם כל, כל הכבוד לכם! הצלחתם! הפרס הוא אהבה, שמתם לב שאתם עזרתם לסביבה? היער היה נטוש ומלוכלך ואתם ניקיתם אותו". "נכון!" אמרו הילדים בשמחה וחייכו.

"מאחר וגיליתם את הרמז וניקיתם את היער, אתם יכולים לבוא לארמון בכל יום" אמר האדם בארמון, והוסיף שהם מוזמנים היום לארוחת צהריים.

שלום, קוראים לי נויה מלכה ואני רוצה ללמד אתכם שכל ליכלוך גדול שאתם רואים, מיד להרים אותו ולזרוק לפח. פעם אחת הלכתי עם אמא והאחים שלי לבית הספר ובפארק הקרוב ראינו זבל על הרצפה וזה לא היה נאים

סוף