הים המצחיק

הים המצחיק

בים תיכון הכחול, ביום קיץ חם, עמדו על החוף שלושה "אכזרים": הילד עומר, הכלב שוגי, והילדה עופרי. לפחות – ככה הם תמיד הכריזו בעצמם.

עומר אמר בקול רציני: "אני הכי אכזרי בעולם! אני אוכל פיצה בלי לחלוק!"

שוגי נבח: "הוּף! אני הכי אכזרי! אני גונב גרביים מהכביסה!"

ועופרי הרימה את הסנטר: "אני הכי אכזרית! אני מחביאה את השלט של הטלוויזיה!"

אבל האמת? שלושתם היו מצחיקים יותר מאשר אכזריים.

אותו יום הם החליטו להיכנס לים תיכון. עומר קרא: "בואו נלך רחוק רחוק, עד אמריקה!" "מה זה אמריקה?" שאלה עופרי. "זה מקום רחוק בצד השני של הים," אמר עומר, "שם יש המון המבורגרים!"

שוגי שמע "המבורגרים" והתחיל לשכשך בזנב כמו מדחף של סירה. הוא קפץ לתוך המים וגרם לכולם להירטב.

הם התחילו ללכת במים, עוד קצת ועוד קצת. הגלים ליטפו להם את הברכיים, אחר כך את הבטן, ולבסוף כבר הגיעו כמעט עד הכתפיים.

"אני מרגיש שאנחנו כבר כמעט באמריקה!" הכריז עומר. פתאום גל אחד קצת יותר גדול הגיע – ושְׁפְּלָאח! הגל כיסה את שלושתם בבת אחת.

עומר יצא מהמים עם השיער עומד כמו קיפוד. עופרי יצאה עם מסכת אצות ירוקות על הפנים. שוגי יצא עם דגיג קטן שנדבק לו לזנב ובוהה בו בהפתעה.

"וואו," אמרה עופרי וצחקה, "באמריקה כולם נראים ככה?" "כנראה שכן," אמר עומר, "זה לוק חדש, קוראים לו 'רטוב-ים-תיכוני'!"

שוגי נבח נביחה שמחה, הסתובב סביב עצמו וניסה לתפוס את הדגיג שעל הזנב. הדגיג ברח חזרה לים וצחק בועות.

בסוף שלושתם חזרו לחוף, רועדים מצחוק, ועומר אמר: "טוב, אולי אנחנו לא באמת אכזרים…" "נכון," הוסיפה עופרי, "אנחנו פשוט מצחיקים."

ושוגי? הוא רק נבח כאילו אומר: "ובלבד שלא שכחתם את ההמבורגר!"