תות

לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?

תות

מאת אפרת קליין

שלום קוראים לי מאי ואני סתם ילדה רגילה ב-ח'5, ככה לפחות חשבתי. עד שיום אחד חגי ילד די מופרע מהכיתה שלי פנה אלי ,ידעתי ישר שהוא לא בא להגיד משהו טוב לפי שפת גופו ראיתי שהוא עצוב. הוא בא אלי ואמר לי בואי לקפיטריה בהפסקה הבאה. בהפסקה לאחר מיכן הלכתי לקפיטריה הוא עמד שם לבדו, הייתי בטוחה שהוא רוצה לעבוד עלי או משהו אבל הוא לא הוא ראה אותי וישר הזדקף, התקרבתי אליו, ופתאום הוא תפס לי את היד ומשך אותי למסדרון, הוא נכנס לתוך חדר קטן ומלא בחומרי נקיון .חשבתי שזה חדר השרת או המחסן אבל לא היה לי זמן לבחור. בגלל שהוא הביט לי בעניים וראיתי איך פניו נהיות קשוחות ורציניות. הוא בא לדבר אבל לפני שהוציא צליל שפתיו נסגרו בחזרה. ואז הוא שוב פתח את פיו והפעם אמר "אני מקווה שלא תספרי את זה לאף אחד." עד עכשיו לא חשבתי שזה כזה רציני. הוא המשיך,"אני לא כל כך טוב בלימודים ,את יודעת אני חושב נכון?"

"אה כן נכון... " יצאתי מגעילה. "אז בגלל זה שאני לא טוב בלימודים אני זקוק לשיעורים פרטיים ולאבא שלי אין די כסף מאז שאמא שלי מתה." השתנקתי, הייתי בטוחה שהכול בסדר עם המשפחה שלו. "אני צריך ללכת לפנימיה שמלמדת ילדים שפיספסו חומר כמוני בזול." "למה סיפרת את זה לי?" זה היה הדבר הכי נוראי שאמרתי בחיים. "סליחה, התכוונתי מה גרם לך לבחור לספר את זה לי? כי מה יש לי מיוחד שאין לחברים שלך? " "חשבתי שאת פשוט לא תשתפי הם פשוט מפרסמים את זה ואת לא מפרסמת דברים אישיים נכון?" "כן כן..."אמרתי בשוק.

חשבתי שצריך לעשות משהו אבל לא ידעתי מה במהלך כול שאר ההפסקה אניחשבתי מה אפשר לעשות... ואז היה לי רעיון להקים עמותה!

אבל איך אני אשיג אנשים שיעזרו לי הרי רוב הילדים לא היו מוכנים לעזור לו וחוץ מזה אמרתי שאשמור את הסוד שלו...

הלכתי לכיתה ורגע לפני שהצלצול צלצל ,רגע לפני שהמורה נכנסה .שאלתי "אני רוצה לשאול אתכם משהו ממש חשוב. מי רוצה להתנדב בעמותה חדשה?" שלוש ידיים הורמו. "לעזור לילדים... "ניסיתי. "בלתרום כסף לשיעורים פרטיים וציוד לימודי וכסף ללימודים". לא האמנתי, 15 ידיים שונות הורמו .המשכתי ואמרתי שמי שרוצה שיגש אליי בסוף הלימודים.

בסוף הלימודים שלושים ילדים בערך ניגשו אליי רשמתי, את כל השמות. ולא האמנתי היו מלא ילדים כמעט כל הכיתה. למחרת נפגשנו בפארק והכנו שלטים ודוכנים מקרטונים ישנים. הבאנו כל מיני חפצים ישנים מהבתים של כל אחד ואחד מאיתנו שלא צריך עוד. אחר כך ירין ונגה באו עם מיצים ועוגיות שהן הכינו. וכרמל באה עם עוגות שוקולד מגרות .אני חזרתי ובידי קופסאת מתכת אדומה.

"בזה יהיה הכסף" אמרתי. והתחלקנו לקבוצות ומיד התחלנו. בהתחלה בקושי באו אבל אחרי חצי שעה היו מלא אנשים שבסוף לא נשאר כלום. אחרי חודשיים של מחירות הגענו לסכום הרצוי ואפילו נשאר לנו עודף של 400 שקל! אמרתי "כל הכבוד לכולם." ושיתפתי את חברי לעמותה את הסיבה להקמתה. כולם היו בשוק אמרתי "סליחה" ונאנחתי. אבל אז ירין שהיתה האופה מספר 1 באה אליי ואמרה לי "כל הכבוד". "מה?" שאלתי." זה מעשה טוב וזה גם מתאים אם החוקים אז... תביאי לו את הכסף! "וכולם מחאו כפיים.

למחרת נתתי לחגי את הכסף הוא התרגש. בהתחלה חשבתי שהוא יכעס שסיפרתי, אבל לא היה לו אכפת. הוא אמר לי "תודה רבה" שוב ושוב. הזמן חלף ,חגי קיבל את החומר שהיה צריך .העמותה נהייתה גדולה יותר ובאמת עזרה למלאה ילדים. יום אחד חגי הזמין אותי לביתו כשהגעתי שמעתי נביחות.

חגי הביא קופסא קטנה וסימן לי לפתוח. פתחתי ולא האמנתי זה היה גור כלבים קטן ומתוק. בעל פרווה בלונדינית ועיניים כחולות. אני אקרא לו...

תות

בגלל שבסוף הכול היה מתוק וורוד כמו גלידת תות

למחרת סיפרתי לעמותה על הכלב ועל השם שנתתי לו כולם אהבו את הרעיון!

ואפילו גילינו שתות עוזר להיתרכז אם אתה מחבק אותו...

-סוף-

שלום. אני מאי ואני סתם תלמידה רגילה שלומדת ב-ח' 5. אבל יום אחד, חגי, ילד די מופרע שאימו מתה שהיה קטן... פונה אליי ומספר לי שהוא צריך תגבור, בגלל שמצבו בלימודים לא משהו. אבל לאבא שלו אין מספיק כסף בשביל שיעורים פרטיים. ולכן הוא צריך לעבור לפנימיה שבה יש שיעורים כאלו בסכום כסף יותר נמוך. הוא יהיה שם בערך שנתיים עד שיוכל לחזור עם כל החומר הדרוש.. אבל אני לא יכלתי לתת לזה לקרות...