שמירה על הסביבה

שמירה על הסביבה

בוקר אחד יצאו מיקה, עומר, עדי ורוני לחצר בית הספר וראו ליד הגדר ערימות של שקיות וחטיפים ריקים. "איזה עצוב," אמרה מיקה, "זה גם מלכלך וגם יכול לפגוע בציפורים." הם החליטו שלא רק להתלונן—אלה לשנות.

הם הלכו למנהלת גל וביקשו להקים "שומרי הסביבה". גל חייכה ונתנה להם כפפות, שקיות מיחזור ושלושה פחים צבעוניים: כחול לנייר, כתום לאריזות, וירוק לזכוכית.

בהפסקה הראשונה הילדים עברו בין הכיתות עם שלט: "כל עטיפה לפח המתאים!" עומר הדגים: "בקבוק פלסטיק—לכתום. דף מחברת—לכחול." רוני הוסיף: "וגם לסגור את המכסה כדי שלא יברח ריח."

אחר כך הם יצאו לנקות את החצר. עדי מצא חוט דיג ישן ליד השיחים ואמר: "זה יכול להסתבך ברגל של חתול." הם אספו בזהירות, והניחו פינה מיוחדת לפסולת מסוכנת עם פתק למבוגר.

ביום הבא הם יזמו "אתגר בלי חד־פעמי". מיקה הביאה קופסת אוכל ובקבוק רב־פעמי, והסבירה שהרבה חד־פעמי נזרק אחרי דקות ונשאר בטבע שנים.

בסוף השבוע החצר נראתה אחרת: נקייה, ירוקה ומזמינה. גל אמרה: "שמירה על הסביבה היא כמו חברות—דואגים כל יום קצת." הילדים חייכו, כי הבינו שכשעובדים יחד, גם דברים קטנים עושים שינוי גדול.

ממש מטונף כאן