פיקצ'ו והפוקימונים

פיקצ'ו והפוקימונים

יוֹנָתָן וְנוֹעָה שִׂחֲקוּ בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית בְּתֵל אָבִיב. לְפֶתַע, הֵם שָׁמְעוּ קוֹל מוּזָר: "פִּיקָה פִּיקָה!" מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים הֵצִיץ יְצוּר קָטָן וְצָהֹב.

תִּרְאִי!" קָרָא יוֹנָתָן בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "זֶה פִּיקָצ'וּ אֲמִתִּי!" פִּיקָצ'וּ קִפֵּץ אֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְזַנְבּוֹ נִצְנֵץ בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

נוֹעָה כָּרְעָה וְחִיְּכָה אֵלָיו. "אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתָּנוּ?" שָׁאֲלָה. פִּיקָצ'וּ קִפֵּץ מִשִּׂמְחָה וְהֵנִיד רֹאשׁ.

הַיְּלָדִים וּפִיקָצ'וּ שִׂחֲקוּ מַחְבּוֹאִים בֵּין הָעֵצִים. פִּיקָצ'וּ הָיָה מָהִיר מְאֹד וְתָּמִיד מָצָא מִסְתּוֹרִים טוֹבִים. כְּשֶׁהוּא צָחַק, לֶחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת נִצְנְצוּ.

פִּתְאֹם, נוֹעָה רָאֲתָה כַּדּוּר תָּקוּעַ בָּעֵץ הַגָּבוֹהַּ. "אֵיךְ נוֹרִיד אוֹתוֹ?" שָׁאֲלָה בְּדַאֲגָה. פִּיקָצ'וּ הֵבִין מַה הַבַּעֲיָה.

הוּא רָץ לְעֵבֶר הָעֵץ, קִפֵּץ גָּבוֹהַּ וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזַנְבּוֹ כְּמוֹ קָפִיץ. בְּזֶה אַחַר זֶה, הוּא הִגִּיעַ לַכַּדּוּר וְהוֹרִיד אוֹתוֹ. "פִּיקָצ'וּ!" קָרָא בְּגַאֲוָה.

תּוֹדָה רַבָּה, פִּיקָצ'וּ!" אָמְרוּ הַיְּלָדִים יַחַד. הֵם חִבְּקוּ אֶת חֲבֵרָם הֶחָדָשׁ. פִּיקָצ'וּ חִיְּךְ וְהַחֵל לְזַמֵּר שִׁיר קָטָן.

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה לִשְׁקֹעַ, הִגִּיעַ זְמַן הַפְּרֵדָה. "תָּבוֹא לְבַקֵּר אוֹתָנוּ שׁוּב?" שָׁאַל יוֹנָתָן. פִּיקָצ'וּ הֵנִיד רֹאשׁ וְקִפֵּץ לְתוֹךְ הַשִּׂיחִים.

יוֹנָתָן וְנוֹעָה יָדְעוּ שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם מְיֻחָד. הֵם מִצְאוּ חָבֵר חָדָשׁ וּמַדְהִים, וְהֵם יִזְכְּרוּ אֶת הַהַרְפַּתְקָה הַזֹּאת לְעוֹלָם.