HE11–13Story preview
ביער הקסום, שנקרא Magical wood, חי דרקון גדול ושמר בשם דוד. הכנפיים שלו היו ירוקות כמו עלי אורן, והעיניים שלו זהרו כמו גחלילים בלילה.
דוד שמר על האי הסודי שלו באמצע אגם נוצץ. על האי גדל עץ עתיק, ולידו נפתח שער שמוביל לכל הסודות של היער.
בכל בוקר דוד סייר בין השיחים והאזין לקולות. הוא אהב את חיות הקסם: ארנב עם כובע, ינשוף שמדבר בחרוזים, ואייל שפרוותו מנצנצת.
אבל יום אחד הרוח השתנתה, והאוויר נהיה קר. קוסם אפל בשם מורג הגיע עם גלימה שחורה ולחש, “היער יהיה שלי!”
מורג שלח ערפל שמוחק שבילים. החיות נבהלו וברחו, והגחלילים כיבו את האור שלהם מפחד.
דוד פרש כנפיים ונעמד מול הערפל. הוא נשף אש חמה כמו תנור של חלה, אבל הקסם של מורג היה דביק וכבד.
אז הופיעו שני בניו של דוד: מיקה ורוני, דרקונים צעירים וסקרנים. “אבא, נגן ביחד,” אמרה מיקה, ורוני הנהן והחזיק אבן אור קטנה שמצא ליד האגם.
מיקה הקשיבה לצליל של היער והבינה שהערפל מפחד מצחוק. היא סיפרה בדיחה על ינשוף שמנסה ללמוד מתמטיקה, והחיות צחקו למרות הפחד.
רוני הרים את אבן האור והיא התחילה לזהור חזק יותר עם כל צחוק. האור חתך את הערפל כמו שמש בבוקר, והראה שוב את השבילים הנסתרים.
מורג כעס וצעק לחש חדש, אבל דוד חסם אותו בזנב הגדול שלו. מיקה ורוני עפו במעגל מעל האי הסודי ושרו שיר שמפעיל את שער העץ העתיק.
השער נפתח ורוח טובה יצאה ממנו, מלאה בניחוח פרחים. היא סובבה את מורג כמו עלה יבש והעיפה אותו רחוק, עד שנעלם מעבר להרים.
החיות הקסומות חזרו, והיער הקסום חזר לנצנץ. דוד חיבק את מיקה ורוני ואמר, “שומרים אמיתיים הם אלה שמגנים עם אומץ וגם עם לב.”
הדרקון השומר
