ספר של הצ׳אט

דוד ומיקה טיילו במדבר החם, בין דיונות זהובות ורוח חזקה.

הם ראו מין גבעה מוזרה, ופתאום הגבעה זזה והתעטשה אש קטנה.

אני גל, הדרקון המדברי," הוא אמר בקול רך. "יש לי צדפה נוצצת, אבל אין לי עם מי לשחק.

מיקה מאוד רצתה את הצדפה ואמרה: "תן לי!" דוד גם רצה ואמר: "לא, אני קודם!" שניהם משכו בצדפה, והדרקון נראה עצוב.

החול הסתחרר סביבם, והדרקון לחש: "חברים לא מושכים, הם משתפים."

מיקה עצמה עיניים ואמרה: "להיות גדולה אני רוצה, לוותר גם יכולה." היא נתנה לדוד להחזיק ראשון.

דוד חייך ואמר: "בואי נשחק בתורנות, יחד עם גל." שלושתם בנו טירת חול ענקית לדרקון, ושיתפו את הצדפה כאוצר משותף.