HE11–13Story preview
ללא 3
בְּבְרֵכָה קְטַנָּה גָּרָה צְפַרְדֵּעַ שְׁמֵחָה בְּשֵׁם פּוֹפִּי. הִיא אָהֲבָה לִקְפֹּץ וְלָשִׁיר: “קְוָאק קְוָאק!”
מִיקָה וְגַּל בָּאוּ לְטַיֵּל וְרָאוּ אוֹתָה מְקַפֶּצֶת. “לָמָּה אַתְּ כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה?” שָׁאֲלָה מִיקָה.
פּוֹפִּי חִיְּכָה: “כִּי אֲנִי מוֹדָה עַל כָּל דָּבָר קָטָן.” “עַל הַמַּיִם, עַל הַשֶּׁמֶשׁ, וְעַל חֲבֵרִים!”
גַּל מָצָא עָלֶה גָּדוֹל וְעָשָׂה לָהּ סִירָה קְטַנָּה. פּוֹפִּי הִשְׁיטָה אוֹתוֹ וְצָחֲקָה בְּקוֹל.
בַּסּוֹף מִיקָה אָמְרָה: “גַּם אֲנִי אֶהְיֶה שְׂמֵחָה כְּמוֹ פּוֹפִּי.” וּשְׁתֵּיהֶן קָפְצוּ יַחַד: קְוָאק קְּוָאק!







