טדי

טדי

על אי ירוק באמצע הים גר אריה בשם אריאל. היה לו רעמה זהובה ועיניים סקרניות, והוא מאוד אהב הרפתקאות.

יום אחד, בזמן שטייל על החוף, גלגל הים בקבוק זכוכית אל החול. אריאל פתח את הבקבוק ומצא בפנים מפה ישנה, עם ציור של איקס אדום גדול.

אבל אריאל ידע שטוב יותר לצאת להרפתקה עם חברים. אז הוא רץ אל תוך היער שבמרכז האי לחפש מישהו שיצטרף אליו.

בצל העצים, ליד מעיין קטן, ישבה נמרה בשם נועה. הפרווה שלה הייתה כתומה עם פסים שחורים מבריקים, והיא ציירה על אבנים חלקות.

נועה, תראי! אריאל פרש את המפה על האדמה. 'יש אוצר באי שלנו! רוצה לבוא איתי לחפש אותו?'

קפץ מולם יצור ירקרק וקטנטן, עם אוזניים מחודדות ואף עקום. זה היה שדון גמדי בשם גדי, שלבש מכנסיים כתומים ומעיל כחול גדול עליו.

אנחנו מחפשים אוצר, הסביר אריאל בגאווה. 'מצאתי מפה בבקבוק בים, והיא מובילה להר שבקצה האי.'

המפה הראתה חץ דרך 'גשר העצים הלוחשים'. הם הגיעו לשביל צר מלא בשורשים, שהרוח שרקה ביניהם כמו לחישות.

אני מפחדת קצת להחליק, הודתה נועה, שהייתה אמיצה מאוד, אבל לא אהבה דרכים צרות.

אני אעבור ראשון, הציע אריאל, 'ואת יכולה להישען עליי.'

אחרי שחצו את הגשר, הם הגיעו לנחל רחב שחסם את דרכם. המים זרמו במהירות, ועל פני השטח צפו אבנים גדולות.

אני קופצת מאבן לאבן, אמרה נועה בביטחון.

רגע, עצר אותה גדי.

אחרי שעברו את הנחל, הדרך התחילה לעלות במעלה ההר.

לאיקס האדום, אמר אריאל בלחש.

פתאום נועה הצביעה על מערה קטנה.

מצאנו אותו! קרא אריאל, אבל אז ראה שלתיבה יש שלושה חורים למפתחות.

אולי המפתחות בכלל לא אמיתיים, חשב גדי בקול.

הוא שלף מתוך התיק שלו שלושה חפצים קטנים ואהובים: גולה נוצצת, חליל עץ קטן ומטבע זהב אחד.

נועה הסתכלה בזנב שלה, שהיה קשור בסרט סגול יפה שקיבלה מאחותה.

אריאל חשב רגע, ואז הוריד בזהירות נוצה זהובה אחת מרעמתו.

ברגע שכל שלושת החברים הניחו את הדברים שלהם, משהו התחיל לזהור.

בתוך התיבה לא היו מטבעות זהב ונוצצים, אלא שלושה תרמילים צבעוניים.

אני חושב שזה יותר מזה, אמר אריאל בשקט.

הם יצאו מהמערה אל האור, התרמילים החדשים על גבם.

כשהגיעו חזרה אל החוף, השמש כבר שקעה לאט לתוך הים.

נכון, אמר אריאל. 'כי האוצר האמיתי הוא החברות שלנו וההרפתקאות שעוד נחווה יחד.'