הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל

הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל

בְּיוֹם י״ד בְּמַאי 1948, דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן הִכְרִיז עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. הוּא קָרָא אֶת מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת בְּתֵל־אָבִיב, וְכֻלָּם שָׂמְחוּ מְאוֹד.

אַחֲרֵי אֲלָפַיִם שָׁנָה, הָיְתָה לָנוּ שׁוּב מְדִינָה! יְהוּדִים מִכָּל הָעוֹלָם יָכְלוּ לָבוֹא לְכָאן. זֶה הָיָה יוֹם הִיסְטוֹרִי וְחָשׁוּב.

יוֹנָתָן לוֹמֵד עַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא גֵּאֶה שֶׁהוּא יִשְׂרְאֵלִי. בְּכָל שָׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת.

הַדֶּגֶל הַכָּחוֹל־לָבָן מְנַפְנֵף בָּרוּחַ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הִיא בַּיִת לְכֻלָּנוּ. אֲנַחְנוּ גָּרִים כָּאן וּבוֹנִים אוֹתָהּ יַחַד.