HE215–17Story preview
הפרפר הקסום של נועה
נועה הייתה עכברונת קטנה שחיה בממלכה תת-ימית קסומה שנקראת 'בית'.
לנועה היה חבר הכי טוב בעולם. אתם בוודאי שואלים מי הוא החבר הזה? זה לא היה יותם מהגן, וגם לא בובו הדובון ולא נבי הארנב. החבר הכי טוב של נועה היה 'מוצי' המוצץ.
יום אחד אחר הצהריים, נועה בנתה מגדל גבוה מקוביות בסלון. היא הניחה קובייה אדומה עליה כחולה ועליה צהובה ועוד קובייה ועוד קובייה.
נועה החלה לפרוץ בבכי, היא הרגישה שהיא חייבת את מוצי כדי להירגע.
פתאום זוג ידיים עטפו אותה בחיבוק חזק. זו הייתה אמא. 'אוי נועהלה' אמא אמרה ברוך וליטפה את שיערה של נועה.
'נועה, ידעת שמוצי השאיר לך מתנה?'
נועה הסתכלה בפליאה על אמא: 'אין לי שום כנפיים'. 'יש לך', חייכה אמא.
'שלבי את הידיים על החזה'. אמא עזרה לנועה להניח את כף יד ימין על כתף שמאל ואת כף יד שמאל על כתף ימין.
נועה החלה לנופף לאט לאט עם הכתפיים שלה.
'הפרפר עף לאט, הוא לוקח את הכעס והבכי ועף למקום שקט ורגוע'.
באותו רגע, אבא נכנס לסלון בחיוך רחב. 'נועה, תראי מה מצאתי במטבח, ליד קופסת העוגיות — את מוצי'.
