HE7–9Story preview
העולם
בעיר חצילים, מאחורי התחנה המרכזית, היה שער קטן לעולם המפלצות. ראין, ילד בן 17 עם שיער שחור, שמר על השער בכל יום שישי.
המפלצות לא היו רעות. הן פשוט היו רועשות, צבעוניות, ולפעמים אכלו גרביים במקום פלאפל. ראין הכיר כמעט את כולן בשם.
בוקר אחד הגיע פופיק, מפלצת סגולה ועגולה, ובכה דמעות כחולות. "איבדתי את הצחוק שלי," אמר. "בלי צחוק, אני לא יכול לפתוח את דוכן הבועות שלי בשוק."
פתאום פופיק דרך על קליפת בננה וריחף באוויר כמו בלון. הוא נחת בעדינות בתוך קערת טחינה. ראין ניסה לא לצחוק, אבל יצא לו צחקוק קטן. מאותו יום, בכל יום שישי, ראין ופופיק פתחו יחד את דוכן הבועות. וכל מי שנכנס לשוק ידע: בעולם המפלצות, חבר טוב הוא הקסם הכי חזק.
