Back to library

המחשפה בחלל

Written byליאל

Age: 79Reading time: ~4 minLanguage: HE

ענק של ספרים - פלטפורמה ליצירת ספרים שגורמת לילדים לרצות לכתוב סיפורים. ענק של ספרים מאושר ע״י משרד החינוך ונמצא בשימוש נרחב בבתי הספר בארץ. הפלטפורמה כוללת מערכת ניהול למידה המתאימה גם ללימוד מרחוק, צ׳אט לתקשורת, אפשרויות שיתוף בכיתה, הדפסת ספרים ועוד.

children story
Create a similar book

Story preview

המחשפה בחלל

דוד ומיקה ישבו על הגג של הבניין והסתכלו על הכוכבים. פתאום שמעו "בזזז" חזק, ואור כחול גדול כיסה את כל השמיים.

מהאור ירדה חללית בצבע כחול מבריק ונחתה בשקט על הגג לידם. הדלת נפתחה לאט, ומתוכה יצאה... מכשפה עם כובע מחודד ונצנצים כסופים על הגלימה שלה.

"שלום לכם, אני המכשפה נוגה," היא אמרה בחיוך. "אני לא מכשפה מפחידה, אני מכשפת חלל חוקרת כוכבים."

מיקה הסתכלה עליה בעיניים גדולות. "את באמת באה מהחלל?" שאלה, והמכשפה נוגה הנהנה והצביעה על השמיים המנצנצים.

"אני מחפשת ילדים סקרנים שיעזרו לי בסיור בין הכוכבים," אמרה נוגה. "רוצים לבוא איתי לחלל?" דוד ומיקה הסתכלו אחד על השנייה וקראו ביחד: "כן!".

הם נכנסו לחללית וראו כפתורים צבעוניים, מסכים עם כוכבים, וכסאות מיוחדים עם חגורות נוצצות. נוגה נגעה במקל הקסמים שלה ואמרה: "3... 2... 1... המראה!".

החללית טסה במהירות, אבל בפנים היה שקט ונעים. דרך החלונות הם ראו את כדור הארץ הולך ונהיה קטן, כמו כדור זכוכית כחול וירוק.

"זה הבית שלנו!" קרא דוד בהתרגשות. מיקה נופפה לכדור הארץ כאילו הוא חבר טוב.

נוגה כיוונה את מקל הקסמים לכפתור סגול. "עכשיו נבקר בירח," אמרה, והחללית האטה ליד כדור אפור ומלא חורים.

הם יצאו בטיול קצר על הירח עם קסם מיוחד שעזר להם לנשום. דוד קפץ גבוה וצחק: "תראי, אני כמו סופר־קופץ!".

מיקה אספה אבן ירח קטנה שנצצה באור לבן. "זה למזכרת," אמרה, ונוגה חייכה וקסמה לה כיס קטן בחולצה.

אחר כך טסו ליד כוכבים מנצנצים כמו אורות של חנוכה. נוגה לחשה מילים קסומות, וכוכב אחד התקרב ועשה להם קריצה של אור.

"לכל כוכב יש אור משלו, כמו שלכל ילד יש לב מיוחד משלו," הסבירה נוגה. מיקה חשבה על זה ונגעה ביד של דוד.

הם טסו גם ליד כוכב לכת אדום, והחללית עשתה סיבוב איטי מסביבו. "זה מאדים," אמרה נוגה, "יום אחד אולי בני אדם יבנו פה בתים."

לבסוף, נוגה אמרה: "הגיע הזמן להחזיר אתכם הביתה לפני שיתחיל הלילה באמת." דוד הרגיש קצת עצוב שהמסע נגמר כל כך מהר.

"תוכלי לבוא שוב?" שאל. נוגה קרבה את מקל הקסמים שלה ולחשה: "כשמסתכלים על הכוכבים בלב סקרן, אני תמיד קרובה".

החללית נחתה שוב על הגג בשקט. כשדוד ומיקה יצאו, הם ראו רק שמיים מלאים כוכבים, בלי חללית ובלי אור כחול.

"זה היה חלום או באמת?" לחשה מיקה. בכיס שלה נצצה אבן הירח, והיא חייכה לעצמה.

באותו לילה, לפני שנרדמו, דוד ומיקה הביטו מהחלון לשמיים. אחד הכוכבים הבהב חזק במיוחד, כמו מכשפה מהחלל שעושה להם שלום מרחוק.

Loved the story? Now your child can create a book of their own.

Start with a small idea and turn it into an illustrated book. Write independently or get a little help from AI.

Create your own bookKeep reading books