HE215–17Story preview
היפוך עברית
ביער הקסום גר תוקי התוכי על עץ גבוה, עם נוצות ירוקות ומקור קטן ומבריק. כל בוקר הוא אמר בקול שמח: “בוקר טוב, יער קסום!”
יום אחד מיקה הקטנה ודוד הלכו לטייל בין העצים. הם שמעו קול מצחיק שמחקה צחוק ואמרו: “מי שם?”
תוקי קפץ מענף לענף ולחש: “זה אני, תוקי!” ואז הוא חיקה את מיקה: “מיקה! מיקה!” מיקה צחקה ומחאה כפיים.
פתאום נשבה רוח, והכובע של דוד עף והסתתר מאחורי שיח נוצץ. דוד עשה פרצוף עצוב ואמר: “איפה הכובע שלי?”
תוקי הרים כנף ואמר: “אני יודע!” הוא חיקה את הרוח: “פוּוּ!” ואז הצביע עם המקור לכיוון השיח.
מיקה ודוד הלכו לאט-לאט, כי ביער הקסום צריך ללכת בעדינות. הם ראו את הכובע תקוע בין עלים נוצצים כמו כוכבים.
דוד הוציא את הכובע ואמר: “תודה, תוקי!” תוקי חזר אחריו בקול מצחיק: “תודה, תוקי!” וכולם צחקו שוב.
כדי לחגוג, מיקה אמרה: “בוא נשיר!” תוקי חיקה שיר קטן: “לה-לה-לה,” ודוד מחא כפיים בקצב.
כשהשמש התחילה לרדת, תוקי אמר: “לילה טוב, חברים.” מיקה ודוד נופפו והבטיחו לחזור מחר ליער הקסום לשחק עם תוקי התוכי.
