HE313–15Story preview
החמורבי
חָמוֹר, נַעַר בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה מִתֵּל-אָבִיב, נָסַע עִם הַמִּשְׁפָּחָה לְחוּפְשָׁה בְּיָוָן. בְּיוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁסִּיֵּר בְּחֻרְבּוֹת מִקְדָּש עַתִּיק, הוּא נִכְנַס לְמַעֲרָה נִסְתֶּרֶת וְפָגַשׁ שָׁם דְּמוּת מוּזָרָה.
שָׁלוֹם, אֲנִי חַמּוּרַבִּי, מֶלֶךְ בָּבֶל הַקַּדְמוֹן," אָמַר הָאִישׁ בְּזָקָן הָאָרֹךְ. חָמוֹר לָחַשׁ: "זֶה לֹא יִהְיֶה, אֲנִי חוֹלֵם!"
אֲבָל חַמּוּרַבִּי חִיֵּךְ וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ שַׂקִּית עַתִּיקָה זוּג כַּדּוּרֵי-טֶנִיס יְווָנִיִּים קַדְמוֹנִיִּים.
בּוֹא נְשַׂחֵק! אָמַר הַמֶּלֶךְ הַקַּדְמוֹן, וְהֵם יָצְאוּ לַחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ.
חָמוֹר זָרַק אֶת הַכַּדּוּר גָּבוֹהַּ, וְחַמּוּרַבִּי הֶחֱזִיר אוֹתוֹ בִּתְנוּעָה מְדֻיֶּקֶת.
הֵם הִתְנַדְנְדוּ בֵּין הָעַמּוּדִים הָעַתִּיקִים, שִׂיחֲקוּ כַּדּוּרֶגֶל בְּעַמְפוֹרוֹת שְׁבוּרוֹת, וְאָפִלּוּ עָשׂוּ פַּרְקּוּר עַל אַבְנֵי הַשַּׁיִשׁ.
חַמּוּרַבִּי לִמֵּד אֶת חָמוֹר תַּרְגִילִים מִבָּבֶל הָעַתִּיקָה, וְחָמוֹר הֶרְאָה לוֹ תְּנוּעוֹת מוֹדֶרְנִיּוֹת מִטִּיק-טוֹק.
הֵם צָחֲקוּ וְנֶהֱנוּ, שְׁנֵי חֲבֵרִים מִתְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי.
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה לִשְׁקֹעַ, חַמּוּרַבִּי אָמַר: "עָלַי לַחֲזֹר, חָמוֹר. זָכוֹר – חֻקֵּי הַחַיִּים הַטּוֹבִים חָשׁוּבִים, אֲבָל שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה עוֹד יוֹתֵר!"
חָמוֹר חִיֵּךְ וְלָחַץ אֶת יָדוֹ.
כְּשֶׁחָזַר לְבֵית הַמָּלוֹן, אִמָּא שָׁאֲלָה: "אֵיפֹה הָיִיתָ?" חָמוֹר חִיֵּךְ בְּסוֹד – יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁרַק אַתָּה יוֹדֵעַ, וְזֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר.







