הגמד

הגמד

בוקר אחד הגיע לבית הספר בבלי תלמיד חדש, גמד קטן עם כובע ירוק ונעליים אדומות. על השלט שעל החולצה שלו היה כתוב: "חיחיחי".

כשחיחיחי נכנס לכיתה של מיקה, גל, עומר, רוני ועדן, כל הילדים התחילו לצחוק. "תראו איזה קטן!" לחש עומר, ורוני גיחך: "איפה התיק שלו, בגודל של מחק?".

חיחיחי הרגיש שהלחיים שלו מאדימות, אבל נשם עמוק וחייך. "שלום, אני חיחיחי, ואני אוהב לעזור", אמר בקול שקט אך בטוח.

בהפסקה הכדור של מיקה עף גבוה מאוד ונחת על גג המחסן. "אוף, איך נביא אותו עכשיו?" נאנחה מיקה. כל הילדים משכו בכתפיים, ואף אחד לא ידע מה לעשות.

פתאום צעד חיחיחי קדימה. הוא אחז בעמוד הברזל של המחסן, ובמאמץ קטן הזיז אותו קצת הצידה כדי לטפס. הילדים הפסיקו לצחוק והסתכלו עליו בפה פתוח.

חיחיחי טיפס במהירות, הרים את הכדור ביד אחת וקפץ בביטחון קל למטה. הוא מסר את הכדור למיקה ואמר: "לא תמיד הגודל קובע, לפעמים זו הכוח שבלב".

עומר ורוני הסמיקו ואמרו: "סליחה שצחקנו עליך". מאז אותו יום חיחיחי היה החבר החדש הכי חזק – וגם הכי מצחיק – בבית הספר בבלי.